מסמך מס 14 מתוך 17 מסמכים
לכבוד
יוסי צור
קיבוץ שובל
ח.נ.
הנדון: ערבויות לקרן השומר הצעיר
בתשובה לשאלתך מכתבך מיום 8.5.87, בעניין הגבלת הערבות -
בדרך כלל, כאשר קיים חוב ונידרש ערב לחוב, הרי החוב הינו קבוע ומוגדר והערב גם הוא קבוע ומוגדר (במקרה שלנו, מידי חודש החוב משתנה).
כאשר נדרשים מספר ערבים לחתום על ערבות, הרי הם ערבים בד"כ יחד ולחוד כלפי הנושה, דהיינו, כל אחד מהערבים חייב את מלוא החוב.
הצעתך בדבר הפרדת החוב, לחוב לזמן קצר, בינוני וארוך אינה אפשרית מבחינה משפטית שכן קיים בכל רגע נתון חוב אחד לבנק, זאת מכיוון שהערבות תעמוד למבחן משפטי רק אם החייב הינו פושט רגל. מבחינה משפטית, בפשיטת רגל נמחקים כל החובות של פושט הרגל לאחר ביצוע פשיטת הרגל ואין יותר "חוב" ובמועד פשיטת הרגל כל החוב למינהו עומד לפירעון מיידי ולא משנה האם החוב לזמן ארוך או לא.
כמו כן, ערבות יכולה להיות רק לחוב. כאשר אין חוב אין ערבות, לכן, אם לדוגמא "חייב" פושט רגל והערב ערב בנפרד לחוב קצר, בינוני וארוך - מה משמעות הערבות - לדעתי במקרה כזה אין כבר חוב קצר, בינוני וארוך אלא יש חוב אחד של פושט הרגל, שהוא חוב לתשלום מיידי ולכן הערבות אינה יכולה לדעתי להתחלק. יתרה מכך, גם אם הדבר היה אפשרי הרי לדעת הבנק אין ספק שפשיטה רגל של הקרן תשפיע על הקיבוצים הערבים, מדוע אם כן יסכים שבמקרה כזה הוא יוכל לגבות רק חלק מהחוב ולסכן את האפשרות לגבות את יתרת החוב?
לאור דברים אלו, נראה לי כי מימוש הצעתך אינו אפשרי מבחינה משפטית.
מה המצב לגבי חייבים אחרים - הדבר פשוט, לחייבים אחרים יש חוב מוגדר אחד ואחת לשנה הם צריכים לחדש ערבויות. חוב זה אינו מתחדש ומשתנה מידי חודש בחודש ואולי מידי יום. העתקת המצב מחייבים אחרים למצב בקרן, משמעותו הממשית - חתימת כל הקיבוצים מידי חודש על כל הערבויות, אזי יצויין שם הסכום הנכון של החוב לאותו חודש ובחודש הבא הסכום הנכון לחודש הבא. נראה לי כי מבחינה מעשית הצעה זו אינה אפשרית.
בברגה,
דוד גבאי,
העתק: חיים (גיומס) אורון, מזכיר הקבה״א.
יריב רייכר, מרכז משק שובל.
אברהם נוריאל, מזכיר קיבוץ שובל.
מיכה רינת, קרן השוה״צ.
