האתר של עמיקם צור

עבודה באיגוד התעשייה הקיבוצית.  - ניהול היחידה למחקר ופיתוח  

לאחר מילוי כל חובותיי לעבודה במטבח של שובל התחלתי לעבוד באיגוד התעשייה הקיבוצית. קודמי בתפקיד ניהול היחידה למחקר ופיתוח היה ג'ו קריידן, חבר קיבוץ כפר בלום, מהנדס, בוגר קלט"ק.

היחידה למחקר ופיתוח הייתה ממוקמת במרתף בנין כור בשדרות שאול המלך בתל-אביב. תנאי העבודה במרתף היו מאוד לא נוחים. האוויר היה דחוס. היעדר חלונות השרה על המקום אווירת קדרות.

השתוממתי איך ג'ו קריידן היה מסוגל לעבוד במקום כזה ולקבל שם אורחים, מנהלי מפעלים ומהנדסי מפעלים. למזלי, זמן קצר אחרי התחלת עבודתי, שכר האיגוד מקום מרווח ברחוב החשמונאים. שם נעים היה לעבוד ומכובד לקבל אורחים.

ג'ו קריידן עבר אתי על התיקים השונים של נושאי המחקר במפעלים השונים. תיק אחד היה עטוף במעטה סודיות. זה היה התיק של מפעל "ריקור" בעין חרוד איחוד. הוא לא הסכים לדבר על פרטי הנושא. גם אמר שאסור לדבר על הנושא בטלפון. הנושא סיקרן אותי מאוד. אחד הצעדים הראשונים שעשיתי: התקשרתי עם נחמן פונדק, מנהל המפעל והזמנתי עצמי לביקור ב"ריקור".

מצאתי מפעל כלבבי. היה זה מפעל לעיבוד שבבי שעבד בכמה דרגות דיוק גבוהות מן המפעל בשובל. כמו-כן הוא פעל ברמת ניקיון אבסולוטי, ללא אבק ועם אוויר מבוקר. נוסף לזה המפעל השקיע חלק משמעותי של משאביו במחקר ופיתוח. המפעל התמחה בציוד לאחסון והעברה של גזים במצב נוזלי, וציוד קריאוגני, לקירור עמוק מאוד, בעיקר לשוק הביטחוני. ראיתי מקום להרפות ממעטה הסודיות ולעשות פרסום למפעל גם למוצרים לשוק האזרחי וליצוא.

ג'ו קריידן גם הבהיר לי את דרכי המימון של המחקר והפיתוח באמצעות לשכת המדען הראשי ובאמצעות הקרן הדו-לאומית (אמריקאית ישראלית) למחקר ופיתוח. ברם, עודד ווינקלר הטיל עלי תפקיד של הקמת קרן עצמאית של הון סיכון של איגוד התעשייה הקיבוצית. בתחילת עבודתי באיגוד, אכן התכוונתי לפעול להקמת קרן כזאת. ברם, כבר כעבור שנה, לנוכח הסתבכויות התנועות הקיבוציות, האטתי בכוונה תחילה את מאמצי בכיוון זה. כאשר התברר מלוא היקף המשבר הפיננסי של התנועות ותאגידיהן חדלתי כליל לטפל בהקמת החברה למו"פ של האיגוד. במבט לאחור נראה לי כי הישגי בתחום זה היה: אי הקמת החברה למו"פ. לו הקמתי אותה, היה עוד תאגיד של התנועות שהיה נסחב אל תוך מערבולת המשבר הפיננסי וקריסת המערכות.

גייסתי לי שני עוזרים. לא הייתה לי הבנה מספקת בתחום הכימיה. גייסתי ליום בשבוע את אריאיל, כימאי חבר רמת רחל, חבר במכון קזאלי לכימיה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו-כן עבד אתי במשרה חלקית ד"ר. אליעזר טל, מי שעמד בעבר בעמדה בכירה במשרד המדע. לד"ר אליעזר טל היו קשרים רבים עם מוסדות מחקר ועם מדענים בארץ. הוא סייע בידי בין היתר לארגן ביקורים במוסדות מחקר, בכור הגרעיני בנחל שורק, בקמפוס של רפאל בקריה, בחברת גלרם (חברת היישום של רפאל), במכון המתכות, במכון לפלסטיקה, בחברות יישום של אוניברסיטאות ירושלים, תל-אביב, באר-שבע, בית-חולים הדסה בירושלים. בביקורים אלה הייתי משתף את סגל האיגוד ואת חברי המחלקות לתעשייה של התק"ם והקיבוץ ארצי. עקב עבודתי באיגוד התעשייה הקיבוצית נהייתי חבר מן המניין במחלקה לתעשייה ובמחלקה לכלכלה ומשק של הקיבוץ הארצי. לביצוע תפקידי העמיד האיגוד לרשותי מכונית רנו חדשה.

הייתי צריך למצוא לי מגורים בתל-אביב. יחד עם בן-ציון ווינר שכרנו חדר בתל-אביב. בן-ציון ווינר, חבר קיבוץ בית זרע, עבד מטעם האיגוד בקונצרן ההסתדרותי "כור". חלק משמעותי ממימון פעילויות האיגוד נבע מהשתתפות כור בתקציב האיגוד. זאת מאחר וחלק משמעותי מיצוא מפעלי התעשייה הקשורים לאיגוד נעשה בשיתוף עם כור.

​

פרס רוטשילד למפעל "טולגל" - דגניה א'

​

ציורים מתוך ישיבות המחלקה למו"פ והוועדה לכלכלה

​

​

​

​