פקיד הדואר המצטיין קרל שטיינווג - תרגומי מסמכים
(תרגמה מגרמנית: רות ווינטר)
רקע כללי (עמיקם צור):
ב- 1918 הובסו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ובהסכם וורסאי שנחתם ב- 1919 חויבו הגרמנים לשלם לצרפתים פיצויים בסכומים אסטרונומיים, אותם הגרמנים התקשו לשלם. הכלכלה הגרמנית חוותה היפראינפלציה בהיקף שלא נודע כמותו עד אז, והצרפתים שהתאכזבו מהפיגור הגרמני בתשלומי הפיצויים, פלשו ב- 1923 לחבל הרוהר (Ruhr) , מרכז התעשייה הכבדה בגרמניה, מתוך כוונה להחזיק את התעשייה הגרמנית כבת ערובה לתשלומי הפיצויים. חבל הרוהר כלל ערים מרכזיות כדורטמונד, בוכום, דויסבורג, אסן, האגן ועוד.
לממשלה הגרמנית לא היה צבא להתנגד לפלישה זאת (צבאה של גרמניה פורק במסגרת הסכמי וורסאי), ולכן הורתה הממשלה הגרמנית לפקידיה לגלות התנגדות פסיבית לפלישה הצרפתית. אחד הפקידים שגילו התנגדות פסיבית ואף נעצרו בשל כך, היה סגן מנהל סניף דואר בעיר הם (Hamm), קרל שטיינווג, סבא שלנו.
הערה למסמך האחרון מ- 1935: ב- 1935, לאחר שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה, חקיקת חוקי נירנברג והתגברות האנטישמיות, שלפו יהודי גרמניה את המדליות והצל"שים ממלחמת העולם הראשונה, כדי להוכיח שהם היו פטריוטים לא פחות משכניהם הלא יהודים. זה לא ממש עזר להם.
תעודת בעלות
בפקודת הוד מלכותו המלך מעידה בזאת הוועדה הכללית לענייני אותות הצטיינות
מלכותיים בפרוסיה, כי הוד מלכותו מעניק
למזכיר הדואר הראשי
קרל שטיינווג בדיסלדורף
את צלב הכבוד על שרות במלחמה.
ברלין, 24 באוגוסט 1918
הוועדה הכללית לענייני אותות הצטיינות מלכותיים בפרוסיה
(חתימה וחותמת מלכותית)
(מעבר לדף:)
נמסר / 9924
דיסלדורף, 30 ספטמבר 1918
הדואר הקיסרי הראשי בשם
(חתימה וחותמת)
נספח 2
העתקים
הודעה
צבא, 29 בינואר 1923
משרד הדואר
מעצרו של מנהל הדואר
על ידי הצרפתים
נספח 1
כפי שכבר הודעתי טלפונית, הבוקר בשעה 4 מנהל הדואר טשאודר (Tschauder) נעצר על ידי הצרפתים ונלקח מכאן בג'יפ, לא ידוע לאן.
הוגשה למפקדה הצרפתית המקומית מחאה שהעתקה לוטה בזה. המפקד הבהיר שאינו מוכן לביטול העניין. הוא הסכים להעביר את המחאה לגורמים המתאימים.
בשם
החתום שטיינווג
צבא, 29 בינואר 1923
לכבוד
המפקד
של כוחות הכיבוש
כאן
מעצרו והובלתו מכאן של מנהל הדואר מר טשאודר שהתרחש בשעה 4 לפנות בוקר היום הינו פגיעה במשפט הבינלאומי, בהסכם ורסאיי וריבונותה של גרמניה. אנחנו מוחים בכל תוקף נגד התקיפה הזאת של פקיד ציבור גרמני, שרק מילא את חובתו בהישמעו לפקודותיה של הממשלה שלנו.
לשלטון הכיבוש ידוע מן האירועים בשבוע שעבר, שבריאותו של מנהל הדואר מר טשאודר היא רעועה. מסיבה זו היה זה מעשה חסר התחשבות במיוחד, לעצור את מר טשאודר בלילה בשעה 4 בחדר השינה שלו. אנחנו מוחים גם בשם האנושיות על חוסר ההתחשבות הזאת ומבקשים לשחרר את מר טשאודר מיד וללא שהיות.
משרד הדואר, צבא
הנהלת עובדי הדואר
בשם
דרינג חתום
שטיינווג חתום
הודעה
צבא, 14 פברואר 1923
משרד הדואר
תפיסה של משרד הטלפונים על ידי הצרפתים.
מעצרו של איש הדואר שטיינווג
ב-13 בפברואר בערך בשעה 4:30 בערך הופיעו במשרד הדואר המקומי כ-30 חיילים צרפתים ומיד תפסו את מרכזיית הטלפונים. הפקידות גורשו בכוח מהחדרים. ואז ביקשו הצרפתים מסגן המנהל, איש הדואר שטיינווג את המפתח למרתף הבטריות. בזאת הם נתקלו בסרוב. על כך הם הודיעו לשטיינווג שהוא עצור ולקחו אותו.
לפי הידיעות האחרונות שטיינווג הועבר לשטוקום (בחבל בוכום),Stockum, Kr. Bochum)) והיום הושב במעצר בקרבת אולפן (Olfen). קו הטלפון שובת כליל.
היום לפני הצהריים הגיעו פקידים לקצין העיר, כדי למחות על המעצר וכו'. הנציגים היו אמורים להתקבל אצל הקצין רק אם היו מצהירים לפני כן על מוכנותם להעמיד לרשות הכיבוש הצרפתי שירותי טלפון. זאת הם סרבו לעשות והמחאה הכתובה נמסרה במבואה.
בשם
סאוארוולד (Sauerwald)
צבא, 14 בפברואר 1923
אל
מפקד כוחות הכיבוש
כאן
אתמול בשעה חמש אחר הצהריים נתפס לפתע משרד התקשורת הטלפונית של שרות הדואר שלנו על ידי יחידות של הצבא הצרפתי. הפקידים והפקידות העובדים שם הוצאו מן המקום תוך שימוש בכוח, ובהכרח העבודה נעצרה. לכן נלקח מהמקום בכוח ממלא מקום מנהל המשרד פקיד הדואר מר שטיינווג,שכפקיד נאמן לתפקידו לא ציית לפקודות הכיבוש.
נגד פגיעה זו במשפט הבינלאומי, בהסכם ורסאיי ובריבונות של גרמניה, כמו גם נגד התקיפה של פקידים גרמניים שרק מילאו את חובתם, ויתר על כן - נגד ההתערבות הלא חוקית בהתנהלות מדינת גרמניה הגורמת לנזקים כלכליים כבדים ביותר לעם הגרמני, אנחנו מוחים בזאת בכל חומרה ותוקף. אנו דורשים את שחרורו המיידי של מר שטיינווג ואת פינויו המיידי של משרד הדואר.
בשם כל פקידי משרד הדואר
על החתום סאוארוולד
על החתום שטולמן
הודעה
שירות הדואר צבא, 7 בפברואר 1924
השפעת הכיבוש הצרפתי על שירותי הדואר
בין ה-16.1 – 21.1.1923, בהעדר כל הנחיות, עדיין ביצע משרד הדואר עבור הכוח הזר עבודות שנדרשו ממנו בכפייה. הותקנו חיבורי טלפון לכמה משרדים של הצרפתים, נעשו עבורם קישורים טלפוניים, ובאולם השירות של משרד הדואר הועמד ארון שירות לרשותם של הטלפוניסטים הצרפתים. כתוצאה מכך לא היו הפרעות בעבודה השוטפת שלנו. מכיוון שלאחר מכן סירבנו לבצע עבודות עבור הצרפתים, נתפס משרד הדואר ומ- 23.1 עד 25.1. פסקה כל עבודת דואר-הטלגרמות והטלפונים. ב-23 בבוקר נאסר על צוות העובדים שנכח במקום לעזוב את משרדיהם עד הערב. ב-29 בינואר נעצר מנהל המשרד הד"ר טשאודר (Tschauder) וגורש. – החל מ-31.1. עד 3.2. נתפס משרד הטלגרמות והטלפונים בשנית. השירות ניתן בנוכחות החיילים הצרפתים.
ב-13 בפברואר נעצר סגן מנהל משרד הדואר פ.- איש הדואר שטיינווג וגורש ומשרד הטלגרמות והטלפונים נתפש בפעם השלישית.התפיסה הזו נמשכה עד 20 באפריל. וב-26 באפריל עד ה-29 הייתה תפיסה רביעית. שירות הטלפונים נשאר סגור מה-13 בפברואר עד ה-29 באפריל. פעילות הטלגרמות יכלה להתנהל באמצעות חיבור חירום. פעילות הטלפונים התחדשה ב-30 באפריל, בהתחלה בממדים מצומצמים. מה-30 באפריל עד 29 בינואר 1924 נשאר חדר אחד של משרד הדואר, שבו פיתחו הצרפתים את שירות התקשורת הטלפונית שלהם בשימוש בכמה מכשירים שהחרימו עדיין תפוס על ידם. עבודת השירות שלנו לא הופרעה עוד אחרי זה. – וכו'.
בשם
שטיינווג
תוספת
קלן, 4 בדצמבר 1935
בתקופה שמן ה-29 בינואר עד ה-13 בפברואר 1923 הופיעו לעתים קרובות קצינים צרפתיים במשרד שלי עם דרישות לעניין שירות הטלפונים, שאני דחיתי. לכן איימו עלי שינקטו נגדי צעדים חריפים יותר מאלה שננקטו נגד מנהל הדואר שסולק. ב-13 בפברואר, אחר הצהריים נעצרתי, בלילה שבין ה-13 וה-14 הוחזקתי במעצר בתחנת ג'נדרמריית-שדה בשטוקום, חבל בוכום, ובבוקר ה-14 הובלתי לפני גנרל צרפתי ששוב ציווה עלי למלא את פקודות הצרפתים. כשסירבתי הוצאתי והובלתי אל מעבר לגבול של השטח הכבוש ליד אולפן. הגירוש, שהעברתי תוך שירות בתחנת הדואר הם/ווסטפאליה (Hamm/Westf.), נמשך עד ה-2 בדצמבר.
כשלא חזרתי הביתה ב-23 בינואר בצהריים (השווה עם הודעה V. 7.2.24) הלכה אשתי למשרד הדואר כדי לחפש אותי. בכניסה לבית הדואר דחף אותה חייל לאחור בכת הרובה שלו. מעט אחר כך הורשה לה להיכנס למשרד הדואר ולמשך 2 דקות לשוחח אתי. בדיוק אחרי 2 דקות היה עליה לעזוב את החדר שלי. – לאור גירושו של מנהל הדואר מר טשאודר היה ניתן לצפות שגם אני אעצר וכו'. כל פעם כשיצאתי מהבית בבוקר לעבודה בתקופה שבין 29.1 ו -13.2 הייתה אשתי צריכה להיות מוכנה לכך שזו תהייה פרידה למשך תקופה ארוכה. אשתי הייתה אז בחודש ה-7 להריונה הראשון. התינוקת שנולדה ב-21 באפריל, שבהתחלה נראתה כבריאה וחזקה, נפטרה ב-21 באפריל מאטרופיה. לדברי הרופא האטרופיה התחילה עוד לפני הלידה, כנראה כתוצאה מההתרגשויות שעברו על אשתי עקב האירועים המתוארים כאן.
מילוי התפקיד שלי במאבק על הרור (Ruhr) היה מובן מאליו. בהודעה שלי מה-7 בפברואר 1924 דיברתי על זאת בקצרה ולא הזכרתי את ההשפעות של זה על חיי הפרטיים. אבל היום מוטל עלי החוב כלפי המשפחה שלי להביא גם את הדברים האלה לידיעת השלטונות הממונים.
קרל שטיינווג