מסמך מס 15 מתוך 17 מסמכים
יוסי צור,
קיבוץ שובל, 22.5.1987
כג אייר תשמ"ז
לכבוד
עו״ד דוד גבאי
מרכז המחלקה המשפטית
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
ליאונרדו דה - וינצ׳י 13
ת ל - א ב י ב 61400
לעוד דוד גבאי שלום,
הנדון: ערבויות לקרן,
מכתבך 1.13/קרן/תש6 מיום 13.5.1987
קראתי בענין רב את מכתבך. אתה מתייחס לשני נושאים נפרדים:
1. הגבלת הערבות.
2. הפרדת החוב והפרדת הערבות לזמן קצר, בינוני וארוך.
1. הגבלת הערבות.
שאלתי: מה היא המניעה המשפטית, המונעת הגבלה של ערבות בסכום מצד המלווה? שאלה זאת לא קבלה לצערי מענה משכנע. החוב של לווים רבים משתנה מיום ליום, ומחודש לחודש. בכל עת קיימת תקרה לחוב של לווים. לתקרה המוסכמת של חוב הלווה למלווה נדרשים הערבים לערוב. לפי מיטב ידיעתי אכן לא קיימת מניעה משפטית תופסת, המונעת הגבלה של ערבות מצד המלווה.
לעומת זאת קיימת בהחלט מגבלה משפטית המגבילה היקף הלוואות ללווה ממלווה בסטאטוס של בנק. הגבלות אלה מקורן ב:
* היקף ההון העצמי של הבנק.
* הקף הפיקדונות המופקדים בבנק.
* חובת הבנק להבטיח את עצמו ואת ציבור המפקידים.
* חוקי הנזילות והפיקוח של בנק ישראל.
* חוקים המגבילים בנק במתן הלואות ללווה יחיד.
אם בכל רגע נתון קיימת תקרה ברורה ליכולת הבנק לתת אשראי, מדוע לסכן את הערבים, הנוטלים על עצמם סיכונים הרי אסון בחתימה על חוזה ערבות דרקוני, בחתימה על ערבות בלתי מוגבלת בסכום ובלתי מוגבלת בזמן ?
האם איו כאן הפקרה של אינטרסים חיוניים של הקיבוצים הערבים לקרן? האם אין כאן סכנה פוטנציאלית לקיום הערבות ההדדית, אשר בשמה נדרשת גם ניתנת הערבות ?
2. הפרדת החוב והפרדת הערבות לזמן קצר, בינוני וארוך.
אתה טוען, כי הצעתי בדבר הפרדת החוב, לזמן קצר, בינוני וארוך אינה אפשרית מבחינה משפטית. להוכחת טענתך אתה מביא שלושה נימוקים:
* קיים בכל רגע נתון חוב אחד לבנק.
* הערבות תעמוד למבחן משפטי רק אם החייב הנו פושט רגל.
* הערבות הנה רק לחוב. במקרה ש״חייב״ פושט רגל אין כבר חוב קצר, בינוני וארוך, אלא יש חוב אחד של פושט הרגל, שהוא חוב לתשלום מידי.
האם יש בשלושת הנימוקים טיעון משפטי המונע הפרדה מעין זאת ? אני סבור שאין בנימוקים אלה שום דבר המלמד על מניעה משפטית להפרדה של חובות של לווה ושל ערבויות של ערבים ללווה לתקופות, כמקובל במערכת הבנקאות וכן בשיטת ההצגה במאזנים. היינו לתקופות זמן קצר, בינוני וארוך,
האם יש טיעון מעשי, עניני, המקנה עדיפות לאיחוד החוב ולאיחוד הערבויות, - או,- להפרדת החוב ולהפרדת הערבויות ?
באשר לחוב הלווה למלווה, ממילא קיימת הפרדת החוב להלוואות נפרדות, כאשר לכל הלוואה תנאים שונים ומיוחדים.
באשר לערבויות הערבים ללווים, יש שיקולים מעשיים, המקנים עדיפות לערבים, כשהם ערבים, בנוסף לערבותם הכוללת לחוב הלווה, לכל הלוואה בנפרד, או לכל קבוצת הלוואות בנפרד.
לקרן השומר הצעיר נסיון עשיר בנידון. היא ערבה לכל קיבוץ של הקיבוץ הארצי ערבות כוללת, אבל בפועל היא נותנת ערבוית נפרדות להלוואות נפרדות, שלהן סכומים ותקופות מוגדרות. אתה כותב בשני מכתביך כי הערבות תעמוד למבחן משפטי רק אם החייב הנו פושט רגל. דומני כי היו מקרים לא מועטים שהקרן, - בגין חתימתה על ערבויות, נאלצה לפרוע חובות של קיבוצים אשר נקלעו לקשיי נזילות, מבלי שהקיבוצים האלה הוכרזו כפושטי רגל. אילו במקרים אלה נדרשה הקרן לשלם, בנוסף לחוב שפירעונו הגיע והקיבוץ התקשה לשלמו, את כל החוב של אותו קיבוץ לאותו המוסד הבנקאי, היתה נפגמת יכולתה של הקרן לתפקד. בנוסף על כך הייתה נפגמת יכולת הקרן כמכשיר המרכזי של מימוש הערבות ההדדית.
מכל מקום, הטיעון שלך שהערבות תעמוד למבחן משפטי רק אם החייב הנו פושט רגל, - איננו נכון בהתייחס לכתב הערבות לקרן השומר הצעיר, אשר נמסר לבנק הפועלים בחודש מרץ 1987. אני מפנה תשומת לבך לסעיף 4 בכתב הערבות:
"אנו נשלם לבנק את הסכומים שנדרש לשלם כאמור לעיל, מבלי שהבנק יהיה חייב להמציא לנו חשבונות כלשהם או הוכחות אחרות בדבר אי קיום התחייבויות הלווה. כן הננו מותרים בזה לבנק על הצורך לנקוט תחילה נגד הלווה בהליכים כלשהם לגבית הסכומים הנ״ל. הבנק רשאי לדרוש מאתנו סילוק הסכומים הנ״ל, מבלי לנקוט בצעדים כלשהם לגבית אותם סכומים מאת הלווה, - - - - ״
בעוד אין מניעה משפטית להפרדת הערבויות לתקופות במקביל לזמן ההלואות, הרי מבחינה מעשית יש עדיפות להפרדה כזאת מבחינת ראות הערבים. המבחן הממשי לערבות הקיבוצים לקרן יהיה אם וכאשר תקלע הקרן לקשיי נזילות. כל דבר העשוי להקל על הקיבוצים הערבים בשעת משבר כזה בעמידתם כנגד הבנק הנושה, עשוי למנוע מצב של פשיטת רגל של הקרן , ושל קיבוצים רבים וגם טובים.
בברכה
יוסף צור
העתקים:
חיים (ג'ומס) אורון, מזכיר הקבה״א.
יריב רייכר, מרכז משק שובל.
אברהם נוריאל, מזכיר קיבוץ שובל.
מיכה רינת, קרן השוה״צ.
