מסמך מס 5 מתוך 17 מסמכים
ערבות הדדית, עיקרון ההדדיות וערבויות בלנקו.
דברים שהושמעו בשיחת קיבוץ בשובל,־ ביום 28.2.1987, מפי יוסף צור, בנושא: ״אישור מתן ערבות ללא הגבלת סכום וללא הגבלת זמן לקרן השומר הצעיר בע"מ, להבטחת מלוא האובליגו של הקרן בבנק הפועלים.
על שלושה דברים הקיבוץ עומד:
על העבודה העצמית (1),
על השיתוף (2),
ועל הערבות ההדדית.
כמו שבת ביהדות,־ כן העבודה העצמית בקיבוץ: יותר ממה שיהודים מקיימים את השבת, מקיימת השבת את היהודים ואת היהדות. יותר ממה שקיבוצים מקיימים את העבודה העצמית, מקיימת העבודה העצמית את הקיבוץ ואת התנועה הקיבוצית.
השיתוף, כלומר היכולת לשתף פעולה - זה הוא ערך בסיסי, עליו בנוי הקיבוץ. ככל שנשכיל לשכלל וללטש יכולת זאת לשתף פעולה, כן ייטב לחבר קיבוץ, לקיבוץ, לתנועה, לתנועה הקיבוצית כולה ולמדינת ישראל.
לא כן השוויון. השוויון היה תמיד, גם יישאר תמיד, שוויון בין בלתי שווים. השוויון הוא אמצעי חשוב ביותר, הבא לאפשר שיתוף מרחיק לכת בחיי הקיבוץ. אר בהיבט זה, - תועלתו השולית פוחתת.
ערבות הדדית בין חברי הקיבוץ לבין עצמם, יחד עם ערבות הדדית בין קיבוצי התנועה בינם ובין עצמם, גם בינם וביו התנועה, ־ עשויה לבצר יכולת עמידה של הקיבוץ כיחידה כלכלית חברתית. הערבות ההדדית אמורה להיות ביטוי מתמיד של תמיכת החזק בחלש במישור הפנים־קיבוצי ובין־קיבוצי כאחד. כל פגיעה בערבות ההדדית, ריאלית בהווה או פוטנציאלית בעתיד, - טומנת בתוכה סכנה לעצם הקיום של הקיבוץ כתופעה כלכלית-חברתית ייחודית. כל פגיעה ביכולת העמידה של קיבוץ לעמוד במבחנים שנובעים ממחויבות הקיבוץ, כתוצאה מקיום ערבות הדדית מרחיקת לכת זאת, עשויה למוטט קיבוץ בודד ותנועה שלמה.
בהיבט זה יש לראות את הדרישה התקיפה של אנשים מרכזיים, העומדים היום בראש התנועה, מקיבוצי התנועה, לחתום על ערבות בלנקו לקרן השומר-הצעיר, ערבות המיועדת לערוב לאובליגו של הקרן בבנק הפועלים.
בנק הפועלים מעניק לקרן אשראי בסכומים מוגדרים ולזמנים סופיים ומוסכמים. האובליגו של קרן השומר הצעיר לבנק הפועלים בכל עת הנו סכום סופי, מוגדר.
טובת הערבות ההדדית ויכולת העמידה של קיבוצי התנועה לעמוד במבחניה בעת מצוא, ביום סגריר, בעת מצוק ומצוקה, מחייבת כי גובה הערבות שתופקד בבנק הפועלים (ובבנקים אחרים) יהיה נמוך ככל האפשר. ההיגיון מחייב כי הקרן וגם התנועה יפעילו את מלוא השפעתן בחברת העובדים על מנת לגרום לכר שהפער בין האובליגו בפועל של הקרן בבנק, לבין הערבות הנדרשת לשם הבטחתו, יהיה פער קטן ככל האפשר.
אמנם כן. בנק הפועלים, ככל מוסד בנקאי, להוט להבטיח עצמו בתמורה לאשראי שהוא מעניק, בביטחונות כפולים ומשולשים. הערבות, הנדרשת מצד הבנק, משקפת גם את הערכת הסולידיות של הלקוח הלווה. אין להעלות על הדעת כי קרן השומר הצעיר תציע ביוזמתה ערבות גבוהה מזאת הנדרשת ע״י הבנק. אין בסיס לדרישה כי בנק ידרוש ערבות בלתי מוגבלת בסכום, לשם הבטחה של אשראי מוגבל בסכום. אין בסיס כי בנק כל שהוא ידרוש ערבות בלתי תחומה בזמן להבטחת מלוות, אשר פירעונם נקבע במועדים קצובים וסופיים.
להבטחת קיום הערבות ההדדית של קיבוצי הקיבוץ הארצי נדרשים אם־כן ערבויות בהיקף ניכר,־ אך לא ערבויות בלנקו. הסיבות לדרישה התקיפה, החוזרת ונשנית, למתן ערבויות בלנקו להבטחת אובליגו שאיננו כלל בלנקו, נעוצות בטעמים של:
* נוחיות עבודה של הנהלת קרן השומר הצעיר.
* נטיה בלתי מובנת ובלתי מוסברת לגרום למצב של גילוי בלתי נאות, בכל הנוגע להיקף הערבות הריאלית של כל קיבוץ במסגרת הערבות ההדדית.
ברור מעל לכל ספק, ניתן גם ניתן לקיים ערבות הדדית, לרבות הבטחת מלוא האובליגו של הקרן בבנק הפועלים, ללא הזדקקות לערבויות בלנקו חתומות על- ידי כל קיבוצי הקיבוץ הארצי.
מה שלא ברור: כמה זמן ניתן עוד לבטוח על הערבות ההדדית של קיבוצי השומר- הצעיר, אשר נשענת על משענת הקנה הרצוץ הזה של ערבויות בלנקו, אשר יסמר איש עליו ובא בכפו ונקבה, ־ כן הערבות ההדדית בלנקו, לכל הסומכים עליה.
ערבות הדדית ועיקרון ההדדיות.
מדובר בערבות ומדובר בערבות הדדית. קרן השומר הצעיר ערבה לקיבוצים של הקיבוץ־הארצי, הקיבוצים של הקיבוץ ארצי ערבים לקרן השומר הצעיר. בתנאים בהם ערבה הקרן לקיבוצים במסגרת הערבות ההדדית, בתנאים חופפים סביר לדרוש מן הקיבוצים מתן ערבות לקרן במסגרת אותה הערבות.
* הקרן: נותנת ערבות מוגבלת בסכום להבטחת חובות הקיבוצים למערכת הבנקים. אין היא נוהגת לתת לקיבוצים ערבות בלתי מוגבלת בסכום.
* הקרן: נותנת ערבות מוגבלת בזמן להבטחת חובות הקיבוצים למערכת הבנקים. אין היא נוהגת לתת לקיבוצים ערבות בלתי תחומה בזמן.
* הקרן: נותנת ערבות לקיבוצים להלוואות אשר מטרת השימוש בהן מוגדרת היטב.
* הקרן: גובה בעת מתן הערבות לקיבוצים דמי ערבות. דמי ערבות אלה מוצדקים משלוש סיבות נפרדות:
1. הבטחת כסוי ההוצאה השוטפת הכרוכה במתן הערבות ורישומה כחוק.
2. יצירת קרן למקרה של מימוש הערבות, כולה או מקצתה.
3. הרתעת נזקקים לערבות, מהזדקקות יתר לערבויות, מעל למינימום הכרחי.
עיקרון ההדדיות מחייב: כי הקרן תשלם לקיבוצים דמי ערבות אשר ישמשו ל:
1. הבטחת כסוי ההוצאה השוטפת הכרוכה במתן הערבות ורישומה כחוק.
2. יצירת קרן למקרה של מימוש הערבות,כולה או מקצתה.
3. הרתעת הקרן מהזדקקות לערבויות מן הקיבוצים מעבר למינימום הכרחי.
במקרה שקיבוץ מקיבוצי התנועה יקלע לקשיי נזילות ואי-יכולת לפרוע חובותיו במועד, והבנקים יבקשו מן הקרן לממש ערבות, אין במימוש הערבות כדי למוטט את הקרן. מה עוד שהרי קיבוצי התנועה כולם ערבים לקרן.
לעומת זאת,־ - במקרה שקרן השומר הצעיר תיקלע לקשיי נזילות ואי-יכולת לשלם חובותיה במועד, והבנקים יבקשו מקיבוץ או קיבוצים, לפי בחירתם השרירותית, לממש את הערבות לקרן, קיימת סכנה מוחשית כי מימוש ערבות כזאת תהרוס קיבוץ בריא וחזק לחלוטין, עד בלתי השאיר ממנו פליט. אותו קיבוץ, אותם קיבוצים, הנפגעים בעת מימוש ערבות כזאת לא יוכלו לפנות אל קרן השומר הצעיר לעזרה. בעת מצוק ומצוקה שכזאת תהיה קרן השומר הצעיר משותקת ומנוטרלת.
יתרה מזאת: הימצאות ערבויות לקרן בחתימת הקיבוצים, בלתי מוגבלות בסכום ובלתי מוגבלות בזמן, בידי בנק הפועלים ו/או בידי בנקים אחרים, בעת מצוקה כזאת עשוי לעורר אפקט דומינו שימוטט קיבוץ אחרי קיבוץ.
בעוד שהאובליגו של הקרן לבנק הוא סופי ומוגבל בכל עת, הרי יכולת הבנקים לנפח חוב כזה בעת מימוש ערבויות כמעט ולא יודעת גבול. ערבויות בלנקו רק מקלות לבנק את מלאכת הניפוח של החוב בעת משבר.
החשש שקרן השומר הצעיר תיקלע לקשיי נזילות, - עד כדי אי יכולת לעמוד בכל התחייבויותיה, - חשש זה הוא קטן יחסית בכל הנוגע לטווח הקצר. לעומת זאת ישנם מספר גורמים שעשויים להחליש את חוסן הקרן בטווח הבינוני והארוך.
יתרה מזאת, - הסתבכות הקרן בטווח הרחוק היא כמעט בלתי נמנעת, אלא אם כן יינקטו בעוד מועד צעדים קיצוניים לשיפור כושר הניהול, לרבות כושר הניהול הפיננסי של הקרן, ־ התאגידים הקשורים לתנועה ואותם הקיבוצים שאינם מצליחים לאזן את הוצאותיהם על רמת הכנסותיהם.
אמנה להלן מספר גורמים שעשויים לגרום לקשיי נזילות בקרן השומר הצעיר:
* כישלונות כלכליים מתמשכים מלווים בהפסדי הון במספר קיבוצים בו-זמנית כתוצאה מפעילות משקית שוטפת בתחום היצור החקלאי ו/או התעשייתי.
* הפסדי הון במספר קיבוצים בו־זמנית, כתוצאה של פעילות שאיננה נובעת מפעילות משקית שוטפת. (לדוגמה: הפסדים מפעילות הימורים בבורסה).
* הפסדי הון מתמשכים כתוצאה מהתפוררות חברתית של קיבוצים. (כתוצאה של כישלונות מתמשכים בתחום הכלכלי, ו/או החינוכי,־ ו/או הרעיוני,־ ו/או המוסרי.)
* הפסדי הון מתמשכים במספר קיבוצים בו-זמנית, כתוצאה ממימוש ערבויות שניתנו בעבר (לאירגון איזורי, לאירגון קניות, לאירגון ארצי, לגופים שונים כגון "חריש״ ודומיהם).
* הפסדי הון מתמשכים כתוצאה מפעילות קרן השומר הצעיר ומוסדות הקיבוץ- הארצי: (מעיסקאות עם ריגר־פישמן, קרן רונית, מאגרי טכנולוגיה, דכנר, קידות, פיט, עשת־בלס, טריפל־די ודומיהם).
* הפסדי הון מתמשכים, של קרן השומר הצעיר ותאגידים תנועתיים, כתוצאה ממתן ערבויות לגופים וארגונים חוץ־תנועתיים: גופים הקשורים לתנועת המושבים, המשביר המרכזי, החברה לאספקת מספוא וכו'.
* הפסדי הון מתמשכים של קרן השומר הצעיר כתוצאה מפעילות בבורסה.
* הפסדי הון מתמשכים של קרן השומר הצעיר כתוצאה מניהול נכסי דלא ניידי של הקיבוץ ארצי על רמה חובבנית או למטה מחובבנית.
על כן מוצע:
לא לאשר מתן ערבות בלתי מוגבלת בסכום ובזמן, לאובליגו של קרן השומר־הצעיר בבנק הפועלים.
להציע לקרן השומר הצעיר שיטת ערבות חילופית, לכל האובליגו של הקרן, במסגרת ארבע ערבויות נפרדות, מוגבלות בסכום ובזמן, כמפורט להלן:
ערבות לכיסוי מלוא החוב של הקרן, הקיים והמתוכנן, לזמן קצר, ־ היינו, לתקופה של שנה אחת או פחות משנה. ערבות זאת תינתן לתקופה של שנתיים. היא תוחלף, מדי שנה, בערבות חדשה, אף היא מוגבלת לשנתיים מיום הוצאתה. עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.
ערבות לכיסוי מלוא החוב של הקרן, הקיים והמתוכנן, לזמן בינוני,- היינו לתקופה של בין שנה לארבע שנים. ערבות זאת תינתן לתקופה של שש שנים. היא תוחלף מדי שלוש שנים בערבות חדשה, אף היא מוגבלת לשש שנים מיום הוצאתה. עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.
ערבות לכיסוי מלוא החוב של הקרן, הקיים והמתוכנן, לזמן ארור, ־ היינו לתקופה בין ארבע לעשר שנים. ערבות זאת תינתן לתקופה של שתים־עשרה שנים. הערבות הזאת תוחלף, מדי שש שנים מיום הוצאתה, בערבות חדשה, אף היא לשתים עשרה שנים. עם מתן הערבות החדשה, תבוטל בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.
ערבות להבטחת מלוא החוב של הקרן לזמן ארור מאוד, היינו לתקופה ארוכה מעשר שנים. ערבות זאת תינתן לתקופה של עשרים שנה. הערבות תוחלף כל עשר שנים (או במועד מוקדם יותר במידה ויתעורר הצורר בהפקדת ערבות רחבה יותר להבטחת הלוואות לזמן ארור מאוד ). עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.
הסדר זה מחייב:
1. מספור קפדני של הערבויות.
2. רישום בקרן ורישום בספרי הקיבוצים הערבים מלוא פרטי הערבויות.
יום מתן הערבות,
ההיקף הכללי של הערבות,
תקרת הערבות של קיבוץ בודד, במסגרת הערבות,
תאריר פקיעת הערבות,
שם המוסד, אשר בידו הופקדה הערבות.
בנוסף ל 72 הקיבוצים, יש להחתים על ערבות זאת גם תאגידים כלכליים אשר נהנים מערבות הקרן בדומה לקיבוצים.
בכל עת יהיה היקף הערבויות של קיבוצים ותאגידים לקרן, המופקדות בבנה״פ לפי הסדר זה, גדול מן האובליגו בפועל. הסדר זה מחייב כי לכל המאוחר אחת לרבע שנה, תדווח הקרן וידווח בנה״פ לקיבוצים ולתאגידים הערבים, על היקף האובליגו בפועל ועל חלקו המדויק של כל ערב במסגרת הערבות.
בסוף כל שנת כספים יופיע חלקו המדויק של כל קיבוץ בערבויות אלה במאזנים של הקיבוצים הערבים.
( הצעה זאת של יוסף צור לא נתקבלה כהחלטת שיחת הקיבוץ בשובל ).
----------------------------------------------------------------------------------------------
(1) עבודה עצמית במובן הרחב: בנית חברה חדשה, בנויה על פרי־הכפים ופרי-התבונה של חבריה. חברה, המשתיתה רווחתה ורווחת חבריה על אדנים של אי ניצול הזולת. (לא על הימורים, לא על ניצול שכירים, לא על הניצול של חברים שפרשו, ולא על ניצול משלמי מם אמת).
(2) השיתוף משמע: היכולת לשתף פעולה והרצון לשתף פעולה בבניו תא כלכלי-חברתי עצמאי-אוטונומי, המתפרנס, בניהול עצמי, תור שילוב אופטימלי של חקלאות, תעשיה, שרותים מוניציפליים, מדע, טכנולוגיה, תרבות ואומנות. תא של אנשים חופשיים־יצירתיים, התורמים בשקידתם לרווחת מדינת ישראל.