האתר של עמיקם צור

הצעה חילופית, עדיפה, לערבות הקיבוצים לאובליגו של הקרן בבנק הפועלים:

לקיום הערבות ההדדית ביו הקיבוצים של הקיבוץ־ארצי זקוקה קרן השומר הצעיר לערבויות בהיקפים ניכרים. מוצע כי הקרן תבקש מן הקיבוצים והקיבוצים יתנו לקרן ארבע ערבויות נפרדות, לשם הבטחת מלוא האובליגו של הקרן בבנק־הפועלים:

​

* ערבות לכיסוי מלוא החוב, הקיים והמתוכנן, של הקרן לזמן קצר, היינו לתקופה של שנה אחת או פחות משנה.

ערבות זאת תינתן לתקופה של שנתיים ותוחלף מדי שנה בערבות חדשה, אף היא מוגבלת לתקופה של שנתים מיום הוצאתה, עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.

​

* ערבות לכיסוי מלוא החוב, הקיים והמתוכנן, של הקרן לזמן בינוני, היינו לתקופה של בין שנה לארבע שנים.

ערבות זאת תינתן לתקופה של שש שנים ותוחלף מדי שלוש שנים בערבות חדשה, אף היא מוגבלת לתקופה של שש שנים מיום הוצאתה. עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.

​

* ערבות לכיסוי מלוא החוב, הקיים והמתוכנן, של הקרן לזמו ארוך, היינו לתקופה בין ארבע לעשר שנים.

ערבות זאת תינתן לתקופה של שתים עשרה שנים, הערבות הזאת תוחלף מדי שש שנים מיום הוצאתה, עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.

​

* ערבות לכיסוי מלוא החוב של הקרן לזמן ארוך מאד, - היינו לתקופה ארוכה מעשר שנים.

ערבות זאת תינתן לתקופה של עשרים שנה, הערבות הזאת תוחלף מדי עשר שנים (או במועד מוקדם יותר במידה ויתעורר הצורר בהפקדת ערבות רחבה יותר, להבטחת הלוואות לזמו ארוך מאוד) עם מתן הערבות החדשה, יבוטל, בהסכמת הבנק, תוקף הערבות הקודמת.

 

 

הסדר זח מחייב:

​

1. מיספור קפדני של הערבויות,

​

2. רישום בקרן ורישום בספרי הקיבוצים הערבים מלוא פרטי הערבויות:

      * יום מתן הערבות

      * ההיקף הכולל של הערבות,

      * תקרת ערבות של קיבוץ בודד במסגרת הערבות,

      * תאריך פקיעת הערבות,

      * המוסד אשר בידו הופקדה הערבות.

​

3. בנוסף לשבעים ושנים קיבוצים יש להחתים על ערבות זאת גם תאגידים כלכליים, אשר נהנים מערבות הקרן בדומה לקיבוצים. הכוונה ל:

      * "קיבוצי השומר הצעיר"

      * "מפעלי תכן"

      * ״מוצרי תכן"

      * "מחלקת הבניה"

      * "המחלקה הטכנית"

      * "סמינר הקיבוצים" (בו אנו שותפים ב- 50%)

באופן זה יחול על כל קיבוץ בודד רק אחד חלקי שבעים ושמונה, מכלל ההיקף הכולל של הערבויות הנ"ל.

​

4. בכל עת יהיה היקף הערבויות של קיבוצים ותאגידים לקרן השומר־הצעיר, המופקדות בבנק הפועלים לפי הסדר זה, גדול מן האובליגו בפועל. הסדר זה מחייב כי, לכל המאוחר,־ אחת לרבע שנה תדווח הקרן וידווח בנק-הפועלים, לקיבוצים הערבים ולתאגידים הערבים, על סכום האובליגו בפועל ועל חלקו המדויק של כל ערב במסגרת הערבות הזאת.

​

5. בסוף כל שנת כספים יופיע חלקו המדויק של כל קיבוץ בערבויות האלה במאזנים של הקיבוצים הערבים.

 

 

השוואת שיטת הערבות המוצעת על ידי הנהלת קרן השומר הצעיר ומזכירות הקיבוץ הארצי עם שיטת הערבות המוצעת על ידי.

​

שתי השיטות נותנות ערבות מלאה לכל האובליגו של הקרן בבנק הפועלים.

 

בשיטת הערבות המוצעת ע״י מוסדות התנועה:       

הערכות לבנק היא בלתי מוגבלת בסכום ובלתי מוגבלת בזמן.

 

בשיטת הערבות המוצעת על ידי:

כל הערבויות מוגבלות בסכום ובזמן.

 

נוחיות אדמיניסטרטיבית: שיטת הערבות, המוצעת על־־ידי מוסדות התנועה נוחה יותר להפעלה: מדובר בהחתמת מורשי החתימה של הערבים על ערבות אחת בלבד לבנק הפועלים, חתימה אחת ולתמיד.

שיטת הערבות, המוצעת על ידי, פחות נוחה להפעלה, כי מדובר בהחתמת מורשי החתימה על ארבע ערבויות נפרדות לבנק הפועלים כיום. כמו כן מחיבת שיטה זאת חתימה על ערבות אחת לפחות לבנק הפועלים מדי שנה בשנה, ובשנים מסוימות על שתים, שלוש, או מקסימום ארבע ערבויות.

 

​

​

* אם מובטח לנו היום כי לנצח נצחים לא צפויים לקרן השומר הצעיר קשיי נזילות, עד כדי אי יכולת לעמוד בהתחייבויותיה, - אין הבדלים בין שתי השיטות בכל הקשור להשלכות על הערבות ההדדית, ועל יכולת הקיבוץ הבודד, הערב לקרן, לעמוד במבחניה.

​

* אם אין בידנו הבטחה כזאת, והקרן עלולה, חלילה, לעבור תקופות משבר קשות, עד כדי אי יכולת לעמוד בכל התחייבויותיה השוטפות,־ אזי יש הבדלים בעלי משמעות ברורה ביו שתי שיטות הערבות, בכל הקשור ליכולת הקיבוץ הבודד, הערב לקרן, לעמוד בנטל הערבות ההדדית בשעת מבחן.

​

בשיטה המוצעת ע״י מוסדות התנועה:

במקרה והערבות תבוא למימוש, ינסה בנק הפועלים לתפוש רכוש, נכסים והכנסות בקיבוץ (קיבוצים) חזק (חזקים), לפי בחירתו השרירותית, עד לתקרת הערבות של החלק היחסי של כל קיבוץ למלוא האובליגו של הקרן לבנק, לפי פירוש הבנק באותו יום מר ונמהר,־ את גובה האובליגו הזה.

​

בשיטת הערבות המוצעת על ידי:

במקרה וערבות תבוא למימוש, היא ערבות אחת מתור ארבע ערבויות. גם במקרה זה ינסה בנק הפועלים לתפוס רכוש, נכסים והכנסות בקיבוץ (קיבוצים) חזק (חזקים), לפי בחירתו השרירותית, אך דא עקא, שוב לא מדובר באופן אוטומטי בחלק יחסי של מלוא האובליגו של הקרן לבנק באותו יום, כי אם בחלק יחסי של כרבע מאובליגו זה (ארבעת הערבויות השונות יהיו בודאי שונות בהיקפיהן).

​

* הסכום האבסולוטי, אשר אי־תשלומו במועדו מצד הקרן לבנק הפועלים, יגרום הפעלת הערבות, לא יהיה מושפע משיטת הערבות הקימת.

​

שיטת הערבות, המוצעת על ידי מוסדות התנועה:

לדוגמא: נניח, החלק היחסי של כל קיבוץ בודד בערבות למלוא האובליגו ביום מימוש הערבות מסתכם, לפי פירוש הבנק, בשמונה מליון דולר. הבנק יתבע תשלום לאלתר של שמונה מליון דולר ממספר קיבוצים איתנים, עד להחזרת מלוא הסכום שלא נפרע ע״י הקרן. נטל מימוש הערבות ייפול, בשעת מבחן כזאת על מספר קטן יותר של קיבוצים, בסכומים גבוהים לכל קיבוץ. דרישה כזאת עלולה לשתק את יכולת התפקוד של קיבוצים אלה ולגרום להתמוטטותם, על לא עול בכפם. ההשלכות של פגיעה כזאת, במספר מועט יחסית של קיבוצים חזקים, על המשך קיום הערבות ההדדית, לא מחייבות הסבר.

​

שיטת הערבות, המוצעת על ידי:

אי תשלום במועד מצד הקרן של אותו סכום אבסולוטי עצמו, יגרום תביעה לתשלום לאלתר של סכום הרבה יותר קטן מקבוץ בודד, ערב. סכום זה יכול לנוע ביו מליון לשלושה מליון דולר. נטל מימוש הערבות ייפול, בשעת מבחן כזאת על יותר קיבוצים, בסכומים הרבה יותר קטנים לכל קיבוץ. גם סכומים קטנים יותר, בהקף של מליון עד שלושה מליון דולר, יגרמו שיבושים חמורים מאוד בקיבוצים הנפגעים, אך מפגיעה כזאת ניתן להתאושש, בתנאי כי הקרן עצמה תחזור לאיתנה. משמע שלא יהיו יותר מקרים של אי כיבוד התחייבויות.

​

* ההבדלים בין שתי השיטות הם מהותיים גם בהקשר לשינויים אפשריים, בהנהלת בנק הפועלים. בנק הפועלים שייך לחברת העובדים. הנהלת חברת העובדים ממנה את מנהלי הבנק הפועלים. כיום עומד בהנהלת חברת העובדים דני רוזוליו, חבר קיבוץ כברי. גם כאשר השלטון בהסתדרות ובחברת העובדים מסור למפלגת העבודה ולמערך, איו זה מן החוכמה לתת בידי בנק הפועלים ערבות ללא מגבלת סכום וללא מגבלת זמן, לא כל שכן איו להפקיד ערבות בלנקו בידי בנק אשר מנהליו עשויים להיות ממונים, בעקבות מהפר בהסתדרות, על ידי כוחות פוליטיים, העוינים את התנועה הקיבוצית.

​

בשיטת הערבות המוצעת ע״י מוסדות התנועה:

הערבות היא בלתי מוגבלת בזמן. שינויים בערבות כזאת מחייבים בכל עת בעתיד קבלת הסכמת הנהלת בנק הפועלים. איו זה מן הנמנע כי, כאשר ההשלכה ההרסנית של הימצאות ערבויות בלנקו בידי בנק הפועלים, תובן ע״י הנהלת התנועה בעתיד (אחרי מספר רוטציות)? - והתנועה תרצה אז ליזום מהלך של שינוי בערבות, ־ היא תעמוד מול הנהלת בנק, אשר תהיה מודרכת משיקולים פוליטיים עוינים, בנוסף לשיקולים של טובת הבנק. (טובת הבנק תמיד תיפגע, לכאורה, עי מהלך כזה, כי ידובר אז על המרה של ערבות בלתי מוגבלת בערבות מוגבלת).

​

בשיטת הערבות המוצעת על ידי:

כל הערבויות המופקדות הן מוגבלות בזמן. שינויים בערבויות ובשיטת הערבות ניתר יהיה לעשות בעת פקיעת תוקף הערבות, בהסכמת הקיבוצים הערבים ובהסכמת הנהלת בנק הפועלים?

​

השוואת ההיבט המוסרי:

​

איו לי ספק כי למחלוקת ביני וביניכם, - חברים, הממלאים תפקידים כלכליים וחברתיים מורכבים ומסובכים במישור של הנהגת הקיבוץ הארצי, מתלוות השלכות מוסריות, אשר ליבונן והבהרתן חשוב בפני עצמו וגם בקשר לשאלה הקונקרטית.

​

איש פרטי יכול לחתום בשמו על כל התחייבות, מפורשת ובלתי מפורשת, - מוגבלת בזמן או בלתי מוגבלת בזמן, מוגבלת בסכום או בלתי מוגבלת בסכום. האיש שחתם על ההתחייבות, - הוא יפרע את אשר הבטיח בחתימתו. במידה ואינו מסוגל לעמוד במה שהתחייב בחתימתו, הוא ישא בתוצאות. (משפט, קנם כספי ו/או מאסר, פשיטת רגל, בושה וכלימה). מכל מקום, תוקף החתימה פוקע במותו. (אלא אם החתימה היא על צוואה).

​

לדעתי שונה הסמכות המסורה בידי מורשה חתימה של קיבוץ, או של מורשה חתימה של תאגיד קיבוצי, מן הסמכות של איש פרטי. הוא יונק את סמכותו מן האמון שרוכש לו קיבוצו, שולחו.

​

בתוקף תפקידו הוא רשאי וחייב לחתום על מסמכים בעלי ערר כספי, כאשר ההתחייבויות הן סופיות, מפורשות, ולפי מיטב השיפוט של המורשה יש להן קשר ישיר אל עסקי הקיבוץ או התאגיד.

​

בתוקף תפקידו הוא אינו רשאי ואינו חייב לחתום על מסמך בעל ערר כספי, אשר בזמן החתימה אינו ערוך סופית, היינו: מסמך אשר יחייב את הקיבוץ או את התאגיד הקיבוצי, ביום מן הימים, בסכום אשר על גודלו אין למורשה החתימה שליטה.

​

במלים אחרות: אין מורשה חתימה של קיבוץ רשאי או חייב לחתום על התחייבות כספית בלתי מפורשת, כאשר הוא מחייב את קיבוצו או תאגידו בחתימתו היום, בעוד אנשים אחרים בזמנים אחרים יקבעו מה מהות ההתחייבות שאותו קיבוץ או תאגיד נטל על עצמו, בגין חתימת המורשה.

​

לא כאיש הפרטי חותם מורשה חתימה של קיבוץ על מסמר בעל עיר כספי. חתימתו תוסיף לחייב את קיבוצו גם אחרי שנתחלף בתפקידו, גם אחרי פטירתו. חתימת מורשה על מסמך בעל ערר כספי, כשהיא ניתנת היום אן בלנקו, ללא מגבלת סכום וללא מגבלת זמן, - עשויה לבוא לפירעון בזמן בלתי צפוי מראש, בסכום בלתי צפוי מראש ולהמיט שואה על קיבוץ שלם, זקנים נשים וטף.

 

זאת ועוד:

היבט מוסרי לא פחות חשוב, אשר מחייב הבהרה:

​

היכן מקור הסמכות, המעניק לכם, כפעילים מרכזיים של התנועה, כחברי מזכירות הקיבוץ-הארצי, סמכות ותוקף להחתים מורשי חתימה של קיבוצים על מסמכים בעלי ערר כספי, כאשר גבול הזמן הוא האין- סוף, הנצח, וההיקף הכספי אף הוא שואף לאין-סוף ?

​

היכן מקור הסמכות שלכם, כמנהלי קרן השומר הצעיר, או כחברי מזכירות הקיבוץ־הארצי, המעניק לכם סמכות ותוקף להפקיד בידי גוף או מוסד חיצוני, - במקרה זה, בנק הפועלים, מסמך ערבות, כאשר הוא חתום אן- בלנקו על ידי מורשי חתימה של מרבית קיבוצי הקיבוץ־הארצי ?

​

האם, לפי מיטב שיפוטכם, יש לכם סמכות כמנהלי קרן השומר הצעיר, או כחברי מזכירות הקיבוץ-הארצי, להפקיד במוסד חיצוני את חתימתכם, בצרוף חותמת קרן השומר הצעיר, על שטר או על ערבות או על מסמך כל שהוא בעל ערך כספי, כאשר לא הוגדר הסכום בעת החתימה, גם לא הוגדר מועד התשלום ו/או מועד פקיעת תוקף המסמך ?

ואם אכן, כפי שאני משער, גם מקווה, איו לכם סמכות כזאת כמנהלי קרן השומר הצעיר, או כחברי מזכירות הקיבוץ הארצי - לחתום בשם קרן השומר הצעיר על מסמר בעל ערר כספי, כשהוא חתום אן בלנקו, ללא ציון הסכום וללא ציון מועד הפירעון או הפקיעה, לשם מסירת אותו מסמך לבנק הפועלים, לבנק צפון אמריקה, או לבנק א״י בריטניה, או לכל מוסד בנקאי מכובד יותר או מכובד פחות, - אם אכן אין לכם סמכות כזאת, מאיו אתם שואבים את התוקף המוסרי לבקש ממורשי חתימה של קיבוצים לעשות בשם קיבוציהם, את מה שאין אתם רשאים לעשות בשם הקרן ?

​

מאיו שואבים אתם, כחברי מזכירות הקיבוץ־הארצי, את התוקף המוסרי לכרוך ביחד נוהל פסול של החתמה על ערבות בלנקו, בלתי תחומה בסכום ובזמן, עם ציווי הערבות ההדדית של קיבוצי השומר הצעיר ?

​

בעבר הלא רחוק נהגו פעילים של התנועה להחתים מורשי חתימה של קיבוצים על שטרות וערבויות בלנקו בסיטונות. חלק מו השטרות הללו נמסרו למוסדות חיצוניים על ידי פעילי קרן השומר הצעיר מבלי לרשום בהם סכום ותאריך. שטרות אלה לא היו ודאי רשומים בספרי הקיבוצים הנוגעים בדבר, וספק רב בלבי האם קיים רישום מלא וקפדני בספרי הקרן מתי ולמי נמסרו שטרות בלנקו אלה. לדעתי, ־ זה הוא מקרה בולט וחמור של ניהול לא תקין.   

​

נמסר לנו כי המהלך הנוכחי בא לתקן את העיוותים הללו. מדוע אם כך אתם, חברי מזכירות הקיבוץ־הארצי, מנציחים נוהל פסול זה, של החתמה סיטונית אן בלנקו ? מדוע אתם מנסים לשכנע את עצמכם ואת קיבוצי הקיבוץ הארצי, כאילו אין דרך להבטיח את הערבות ההדדית של הקיבוצים לקרן השומר הצעיר, - אלא באמצעות חתימות בלנקו ?

​

ולסיכום

מהיכן לוקחת מזכירות הקיבוץ הארצי את התוקף המוסרי, - למכור היום, בעד נזיד עדשים של נוחיות אדמיניסטרטיבית, את בכורת הערבות ההדדית, ואת היכולה של קיבוצי הקיבוץ ארצי לעמוד במבחני הערבות ההדדית בשעת משבר ?