מסמך מס 9 מתוך 17 מסמכים
יוסף צור, 7/3/1987
קיבוץ שובל י' אדר תשמ״ז
אל מיכה רינת
מנהל קרן השומר הצעיר
למיכה רינת שלום,
הנידון: ערבות הקיבוצים לבנק הפועלים - מכתבך אלי מיום 4.3.1987
אני מקווה כי יעלה הפעם מעט חיוך על שפתיך, גם תתגבר על אי-רצונך לקרוא מכתבי בנידון. לא היו לי, ובודאי אין לי היום כוונות לפגוע בך אישית. גם אתה היית מתריע על מהלך אשר לדעתך עשוי לסבך את קיבוצך, את התנועה, את התנועה הקיבוצית, - אפילו נתקבל מהלך כזה בנוהל תקין של קבלת החלטות. ממהלך כזה גם אתה היית מוטרד מאוד, גם לא היית מהסס להטריד את האחראיים למהלך כזה. אני מביע את ביטחוני כי, עם שוך הסערה הזאת, נהיה שנינו יחד, לא רק חברים באותה התנועה, אלא נשכיל להגיע להידברות טובה יותר, לחברות טובה יותר, מזאת המשתקפת במכתבינו אלה בנושא הערבות, כאשר, בלהט הויכוח, הננו מחלישים את טענותינו על ידי השימוש בניסוחים בוטים.
לא טענתי, גם לא אטען כי המוסריות מתחלקת "ביני וביניכם", לא טענתי ולא אטען כי המוסדות והפעילים נטולי כל שיקול הגיוני, אך אני טוען: כל אדם יכול לשגות. גם ועדה, המורכבת מבני אדם, עשויה לטעות. ככל שהמוסד המקבל הכרעות, מרכזי יותר, אזי - אם הוא מקבל החלטה לא נכונה, או לא נבונה,- השלכותיה עשויות להיות מסוכנות יותר לאירגון, לגופים, לפרטים המהווים את האירגון. זה חל גם על התנועה !
אף החלטה, שנתקבלה בתהליך קבלת החלטות תקין למהדרין, יכולה להיות נבונה יותר, או נבונה פחות. במשטר דמוקראטי החלטת רוב היא החלטת רוב. לצערנו, טרם נוצר המנגנון המסוגל להבטיח כי החלטת רוב תהיה תמיד גם נכונה, נבונה וצודקת. אפילו לא החלטה שנתקבלה ברוב משכנע, מכריע. משטר דמוקראטי נבחן, בין היתר, בזה, באיזו מידה הוא מאפשר למיעוט, אפילו למיעוט קטן, אפילו למיעוט מבוטל, להשמיע את קולו ולהצביע על ליקויים, או על שיבושים, אשר היו או נשתרבבו, (אם אמנם היו או נשתרבבו).
ולעצם הענין:
להערכתי, - הנוהל של החתמה על שטרות ועל ערבויות בלנקו, כפי שהיה נהוג במשר שנים רבות מאוד בקרן השומר הצעיר, אכן נוהל פסול, אם גם, כפי שאני מניח, -נעשה במסגרת של תהליך קבלת החלטות תקין. כלומר: גם קודמיך בתפקיד, אני מתכוון לרפאל אלון, אריה גילת, יוסי גנשר, אמנון מרטון, ־ החתימו מורשי חתימה של קיבוצים על שטרות ועל ערבויות בלנקו בגיבוי תנועתי מלא. לא הסתרתי מהם את ביקורתי על נוהג זה, של החתמת מורשי חתימה של קיבוצים אן בלנקו. (לא העליתי כלל על דעתי, כי מי מהם עתיד למסור שטרות כאלה, כאשר הם עדיו בלנקו, ־ לגורם חיצוני ).
בהופעותי בפני ועדת הביקורת, פירטתי את מה שנראה לי פסול, בלתי תקין, בלתי־חוקי, בנוהל זה. ביקשתי מאדם רנד לרשום את הדברים האלה ולצרף אותם למסקנות הועדה. לצערי, אדם רנד לא רשם את הדברים. אני מניח כי תמר מן כן הבינה את מלוא משמעות הדברים שהעליתי.
עברה גוררת עברה. מי שחתם בלנקו בקרן השומר הצעיר, נעתר ביתר קלות לחתום אן בלנקו גם במפעלי תכן, בתאגידים תנועתיים אחרים, במשקי הנגב ובארגוני קניות ובארגונים אזוריים אחרים, במועצת הכותנה, ובחברת "חריש״. מאוחר מאוד, (לדעתי מאוחר מדי), החלה הקרן לנקוט יזמה הסברתית, המכוונת להעמיד גזברים על חומרת הנזק, העשוי להיגרם לקיבוץ בודד ולמערכת כולה, כתוצאה מפזיזות מורשי חתימה של קיבוצים להטביע את חותמת קיבוצם, בצירוף חתימתם, על מסמכים בעלי ערר כספי "פתוחים" , היינו, כאשר סכום ההתחייבות איננו מוגדר די הצורך בעת מתן החתימה ו/או מועד התשלום או הפקיעה לא מצוינים.
לא טענתי כי המהלך הנוכחי אשר בגינו אנו חלוקים בדיעותינו, - הוא מהלך בלתי חוקי. טענתי , גם מחזיק בדיעה זאת היום, כי לפנינו "----- המשך של נוהל פסול מעיקרו להחתים גזברים על שטרות ועל ערבויות אן בלנקו ---״
מיכה,״ - אני מקווה כי עוד נשתף פעולה ליזום ביחד חקיקה, אשר תאסור,- בתוקף של חוק מדינה,־ קבלת מיסמך בעל ערך כספי, ללא ציון הסכום והתאריך, מאת אגודה שיתופית שהיא קיבוץ, - גם את מתן החתימה של מורשה חתימה על מיסמך בלנקו כזה.
אכו עיקרון הערבות ההדדית חשוב ובסיסי מעקרונות אחרים, שאנו מנסים לדבוק בהם. אם אכן יוכח, - למעלה מכל ספק, - שקיימת סתירה ביו מצוות "עשה!" הנגזרת מעיקרון הערבות ההדדית של קיבוצי השומר הצעיר, לבין מצוות "אל-תעשה!", הנגזרת מעיקרון אי-חתימה בלנקו, - עיקרון הערבות ההדדית, קיום הערבות ההדדית הלכה למעשה, גובר על עיקרון אי-חתימה בלנקו.
סלע המחלוקת בין מזכירות הקיבוץ הארצי וביני הוא בנקודה זאת: טענתי, גם טוען היום, כי אין כלל סתירה בין שני העקרונות הנ״ל. אדרבא, - הראשון מחזק את השני, והשני מחזק ומבצר את הראשון. יתרה מזאת: הפרת אחד מהם, מסכנת קיום, מחלישה מאוד את קיום משניהו ! כאן, בנקודה הזאת, לא זכיתי לצערי לקבל תשובה עניינית, - לא ממך, לא מועדת הביקורת, גם לא ממזכירות הקיבוץ הארצי.
שני דברים נטענו ביו היתר, להשגת הסכמת הקיבוצים לחתום על ערבות בלנקו לבנה"פ:
1. זה ההסדר הטוב ביותר של ערבות, שניתן היה להשיגו.
2. במקרה של מימוש ערבות כזאת לא יוכלו הבנקים, -מכל מקום יתקשו מאוד, לממש את הערבות. הבנקים לא יוכלו לממש את מרבית הנכסים של הקיבוץ, באשר הם נכסים דלא ניידי, בתים, בניני רפת, בניני לול וכו'.
כנגד טענה 1. לעיל ניסחתי הצעה חליפית, אשר לדעתי היא עדיפה. הצעתי מתן ערבות של הקיבוצים למלוא האובליגו של הקרן, - הקיים והמתוכנן, - במסגרת 4 ערבויות סופיות, מוגבלות בסכומים ובמועדי פקיעה.
העובדה שהתרעתי כנגד הפסול בעבר, והסיכון לעתיד, בהפקדת ערבויות בלנקו, חתומות ע״י הקיבוצים, בידי גופים חיצוניים למערכת , - בעובדה הזאת אין דבר שיכול לפסול אותי מהמשך פעילות מטעם הקיבוץ, - לא בתוך הקיבוץ ולא בהמשך פעילות בתנועה. זה אמור גם בעובדה שניסחתי הצעת ערבות אלטרנטיבית, והבאתי אותה לידיעתך ולידיעת מזכירות הקיבוץ הארצי.
כעת אתיחס לטענה 2. לעיל: אני מביע חשש כבד, כי בהשמעת הטענה, כאילו בנק הפועלים לא יוכל, בשעת משבר, לממש נכסי דלא ניידי בקיבוצים, - זאת טענה נאיבית למדי ויש בה דיס-אינפורמציה ו/או אשליה עצמית.
בעת ניסוח כתב ערבות למלוא האובליגו של הקרן לבנק הפועלים ולבנקים אחרים אנו חייבים ביחד לתת את הדעת קודם כל על הקטנת הסיכון ועל הקטנת הנזקים, אשר עלולים להיגרם לקיבוצים בודדים ולמערכת התנועתית בכללותה, אם וכאשר תבוא ערבות כזאת, חלילה וחם, למימוש ביום מצוק ומצוקה, בעת סגריר. זה עשוי לקרות בתקופה כאשר בבנק הפועלים, בהסתדרות ובמדינה ישלטו (חלילה), כוחות פוליטיים, אשר לא יהיו חשודים באהדה לתנועה הקיבוצית.
מיכה, חשוב-נא רגע קט מניין הביטחון, כי בנק הפועלים לא ירצה או לא יוכל לממש נכסים דלא ניידי בקיבוץ, במקרה שהקיבוץ לא יוכל לעמוד בהתחייבויות, לרבות התחייבויותיו הנובעות מן הערבות הזאת ?
בנק הפועלים, או בנק אחר, אשר בידו ערבות המאפשרת לו לעקל, לדוגמא שמונה מליון $, בקיבוצים שונים, ישיש לשים ידו על נכסי דלא ניידי, אחרי שמימש רכוש והכנסה אחרים. הוא ימכור נכסים אלה במכירה פומבית, במחיר מגוחך, ־ כאשר שלוחה של בנק הפועלים ישים ידו על נכסים אלה במחיר סמלי, במחיר מגוחך, יציע לחברי הקיבוץ ברוב אדיבותו לשכור נכסים אלה בדמי שכירות שלא יהיו סמליים כלל ועיקר. אם חברי אותו קיבוץ יסרבו לשלם, או לא יוכלו לשלם, - יציע את המגורים להשכרה לכל המרבה במחיר. מי ימנע מבנק, במקרה כזה להשכיר את מגורי מזרע לתושבי עפולה או נצרת? את מגורי קבוץ גן־שמואל לתושבי חדרה או פרדס חנה? או את מגורי שובל לתושבי באר-שבע או רהט ? כמו כן עלול בנק למכור במכירה פומבית נכסי דלא ניידי כגון רפת או מבני לול, ו/או להשכיר אותם תמורת תשלום שנתי, תמורת דמי הפעלה ! אם חבר קיבוץ, או מוסדות הקיבוץ, יסרבו לשתף פעולה, או אפילו יתנגדו למהלכים כאלה, יביא הבנק לעזרתו את משטרת ישראל כדי להשליט חוק וסדר. מניין הביטחון, שבעוד כמה עשרות שנים, אולי אפילו יותר מוקדם, לא ינהגו במדינת ישראל, במקרה של פשיטת רגל ואי יכולת לעמוד בתשלומים, - כמקובל היום בארצות הברית ?!
הצבעתי על אפשרות להגביל את סכום הערבות, באופן שאותו סכום עצמו, אשר בו תתקשה הקרן לשלמו, במצב רגעי נתון, יגרום להפעלת ערבות מוקטנת, באופן משמעותי, במקרה שלנו מ 8 מליון $, לשנים או שלושה מליון $. מדוע, מיכה ידידי, לדחות הצעה כזאת על הסף? הן יתכן ובהבדל הקטן הזה יהיה תלוי ביום משבר, - שהלואי ולא יתרחש אף פעם, - עצם הקיום או החידלון של התנועה. מיכה, אם קראת את מכתבי עד כאן, - איני רואה צל הרים כהרים! כובד האחריות של הערבות ההדדית מחייבת גם אותך וגם אותי לדאוג לביצורה, גם היום וגם בעתיד. כובד האחריות של המהלך מחייב גם אותך וגם אותי וגם את מזכירות הקיבוץ הארצי, להבטיח היום הקטנה מרבית של הנזק העלול להיגרם בעתיד, - לקיבוץ בודד ולמערכת כולה, אם ערבות כזאת תבוא למימוש, כולה או מקצתה. להערכתי, לא נשקפת סכנה לאיתנות הקרן בכל הנוגע לטווח הקצר. במבט לעתיד, המשתרע עד אין סוף, - כיצד ניתן להבטיח כי הקרן לעולמי עד לא תיכנס, חלילה, לקשיי נזילות חמורים זמניים, - עד כדי אי-יכולת לעמוד בפירעון חובותיה, לרבות חובות קיבוצים חלשים ?
שגיאות אנוש מבית, ־ שינויים בתנאי הסחר, שינויים טכנולוגיים תכופים, ביחד עם שינויים באקלים הכלכלי חברתי בארץ ובעולם, ־ עלולים לטלטל את ספינתנו במים סוערים ביותר, אף לפגוע חלילה באנית הדגל, היא קרן השומר הצעיר.
בתנועת השומר הצעיר למדתי לשחות נגד הזרם, נגד תופעות שליליות ונוהלים פסולים במדינת ישראל, אף אם נוהלים אלה נתקבלו בתהליך קבלת החלטות תקין. באותו אופן, אולי ביתר שאת, אני רואה לנכון להצביע על כיוונים ושבילים לא נכונים, כאשר הם עשויים לסכן את עצם קיום התנועה. כך נאבקתי נגד קבלת ״תקנות הקיבוץ" בקיבוצי, נגד החתימה וההחתמה על מסמכים אן־־בלנקו, וכן אני מגייס את כוחותיי הדלים, כדי להתריע על שגיאה שנעשית היום ותכה את התנועה בעתיד.
אילולי הייתי מטריד אותך בנושא זה, שהוא בתחום עיסוקיך, מוטב היה לי להתקפל וללכת הביתה. עצם הבאת הביקורת שלי, כולל הצעה אלטרנטיבית, לידיעתך ולמודעותך, לידיעת חברי המזכירות ולמודעותם, ־ איננה סיבה לייעץ לי להתפטר.
לסיום, מיכה, אינני מעונין לפגוע בך. לדעתי, גם לא פגעתי בך בזה שאני מתריע על נוהל, שהוא המשך של נוהל פסול, נוהל שהפעלתו והשימוש בו, יש בו סיכון מוחשי לקיום התנועה.
כאמור, בשוך הסערה, כך אני מקווה, נהיה חברים יותר טובים מאשר אי פעם לפנים.
ביריבות ובחברות,
יוסף צור
העתקים:
1. ג'ומס - מזכיר הקיבוץ הארצי,
2. אדם רנד - ועדת הביקורת,
3. אברהם נוריאל - מזכיר שובל.