האתר של עמיקם צור

אותו יאן קינה שוחח וריאיין אנשים רבים בישראל, אבל לשיחותיו עם יוסי היו כנראה השפעה גדולה, אם לשפוט על פי הנפח של ציטוט שיחותיו עם יוסי בעבודת המסטר שלו.

המחזה "נתן החכם" מביע מסר של סובלנות דתית. לפי המחבר, לסינג, שלושת הדתות המונותאיסטיות: הנצרות היהדות והאיסלאם, יכולות לחיות בהרמוניה זו עם זו. בשנת 1779, לפני כמעט 250 שנה, זה היה מסר פוליטי מהפכני בתקופה שהדתות הגדולות ניסו בכל כוחן להוכיח שהן הן הבשורה האמיתית ואין בילתן, והתחרו על לבבות ההמונים בהרבה דם, אש ותמרות עשן. עם זאת, המסר של לסינג התחיל להתנחל אט-אט בלבבות, והשילוב של יהודים בגרמניה יצא לדרכו.

​

כרגיל בחזונות גדולים, נהוג להתעלם מהפרטים הקטנים והמעצבנים. גם השילוב של יהודי גרמניה בחיים הציבוריים בגרמניה הנוצרית ידע עליות ומורדות רבות, כשהמורד העיקרי והנורא מכולם התרחש בתקופה הנאצית, ומאורעות אלו כבר חווה יוסי על בשרו.

​

לכן גם בשנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר נראה היה שהסכסוך הישראלי פלסטינאי עומד להגיע לסיומו הטוב, יוסי לא כל כך מיהר להצטרף לחגיגה הכללית (וצריך להזכיר שגם אילנה). הוא ידע שאנטישמיות בסיסית, כפי שהייתה בזמנו באירופה וכפי שקיימת היום במזרח התיכון, לא נמחקת כל כך מהר בזכות כמה מלים של הגיון או הסכם כזה או אחר. דברים ברוח זאת הוא אמר לאותו חוקר, יאן קינה, וציטט מתוך השיר "לורליי", שהוא שיר עם אהוב וידוע ביותר בגרמניה, אין כמעט גרמני שלא מכיר אותו, ושנכתב ע"י המשורר היהודי היינריך היינה. יוסי תרגם את השיר לעברית.

​

השיר "לורליי" (בקיצור נמרץ) מספר על נערה יפהפיה שיושבת על גדות המצוק שמעל נהר הריינוס ומסרקת את שערה הזהוב במסרק מזהב ושרה שיר יפה. ספן שמשיט את סירתו על נהר הריינוס נשבה בקסם המראה של אותה נערה יפהפיה מסתרקת, הוא לא שם לב למערבולות, לזרמים ולסלעים שבדרכו, והסירה שלו מתרסקת על אחד מאותם סלעים וטובעת. היינה מסיים את שירו בארבע השורות (בתרגום יוסי):

​

"...נדמה לי ספן גם סירה

נבלעים במצולות - אללי,

ורק בלחן שירה

את זאת עוללה לורלאי."

 

בפרשנות של יוסי, ושאותה הוא העלה בשיחותיו עם אותו יאן קינה (אפשר למצוא אותם באינטרנט), יוסי סבור שהיינה כתב את שתי השורות האחרונות כאבסורד, ובכוונה לזעזע את הקורא: האומנם הנערה שמסתרקת על הצוק למעלה אחראית על אובדן הסירה? ומה חלקו של הספן באותה התרסקות? האם אין זה מתפקידו להשגיח על מסלול הסירה, על המערבולות, הזרמים והסלעים ולהשיט אותה בביטחון? ועל מה עליו להסתכל? האם על אותה בחורה יפהפיה על הצוק למעלה? בחורה שמן הסתם מסמלת את כל האידיאלים היפים והנשגבים (שלום, למשל), או שעליו להתבונן בזרם הנהר, המסמל מן הסתם את המציאות האפורה אך המלאת סכנות, ושאם לא נצלח את אותה מציאות בשלום, אולי קצת יותר לאט, גם החזון היפהפה יירד למצולות יחד איתנו.