נושר מן הרקיע
Es fällt ein Stern herunter
Aus seiner funkelnden Höh'!
Das ist der Stern der Liebe,
Den ich dort fallen seh.
Es fallen vom Apfelbaume
Der Blüten und Blätter viel!
Es kommen die neckenden Lüfte
Und treiben damit ihr Spiel.
Es singt der Schwan im Weiher,
Und rudert auf und ab,
Und immer leiser singend,
Taucht er ins Flutengrab.
Es ist so still und dunkel!
Verweht ist Blatt und Blüt',
Der Stern ist knisternd zerstoben,
Verklungen das Schwanenlied.
נוֹשֵׁר מִן הָרָקִיעַ
כּוֹכַב מִזּוֹהַר מָרוֹם .
כּוֹכַב אַהֲבָתֵנוּ
נִגְלֶה לִי נוֹפֵל פִּתְאוֹם.
נוֹשְׁרִים מֵעֵץ הַתַּפּוּחַ
פְּרִיחָה צִבְעוֹנִית וֱעַלְוָה.
הָרוּחַ בָּאָה וּמְשַׂחֶקֶת
אִתָּם בִּפְזִיזוּת וּמְשׁוּבָה.
בַּרְבּוּר שָׁר שָׁם בַּמַּיִם,
שׂוֹחֶה הָלוֹךְ וְטוֹבֵל.
אַט שִׁירָתוֹ דּוֹמֶמֶת,
ראשׁוֹ בָּעוֹמֶק צוֹלֵל
סָבִיב רַק שֶׁקֶט וָחוֹשֶׁךְ.
חָדְלָה הַפְּרִיחָה מִנְּשׁוֹר,
כּוֹכָב נֶעֱלַם מֵרָקִיעַ
נָדַמָּה שִׁירַת הַבַּרְבּוּר