אל אפלולית חיי הקרינה

In mein gar zu dunkles Leben

Strahlte einst ein süßes Bild;

Nun das süße Bild erblichen,

Bin ich gänzlich nachtumhüllt.

Wenn die Kinder sind im Dunkeln

Wird beklommen ihr Gemüt,

Und um ihre Angst zu bannen,

Singen sie ein lautes Lied.

Ich, ein tolles Kind, ich singe

Jetzo in der Dunkelheit;

Klingt das Lied auch nicht ergötzlich,

Hat's mich doch von Angst befreit.

אֶל אַפְלוּלִית חַיּי הִקְרִינָה
פַּעַם דְּמוּת כּה עֲנֻגָּה.
הַדְּמוּת הָעֲנֻגָּה נָמוֹגָה
סְבִיבִי רַק אוֹפֶל, מוּעָקָה.

נוֹתְרוּ הַיְּלָדִים בָּחוֹשֶׁךְ
מִתְקַדֵּר מַצַּב רוּחָם, -
לְהַרְחִיק מֵהֶם הַפַּחַד,
יָשִׁירוּ שִׁיר בְּקוֹל מוּרָם.

אָנוֹכִי, כַּזֶּה מִין יֶלֶד,
לִי בַּחוֹשֶׁךְ אֲזַמֵּרְ;
לוֹא עָרֵב הַשִּׁיר לָאוֹזֶן ? -
אוֹתִי מֵחֶרְדוֹתַי שִׁחְרֵר.