האתר של עמיקם צור

תיק 3

 

[להלן תרגום של שני עמודים מודפסים במכונת כתיבה, במצב רע מאוד, שהם קטעים ממכתב ארוך שמופיע כולו בכתב יד בהמשך, לאורך מספר עמודים. אני לא מצליחה לקרוא את כתב היד, שהוא יפה ומסודר. לכן אני מתרגמת רק את מה שהצלחתי לקרוא. זה אמנם לא מכתב אישי, אבל בכל זאת נראה לי בר עניין למשפחה.]

 

קארל ישראל שטיינווג                                                                                          קלן, 25.יולי 1939

פקיד דואר , בגמלאות                                                                                          הוהנצולרנרינג 82

 

דרך קהילת בית הכנסת

קלן

 

אל

 

האיחוד הארצי של היהודים בגרמניה

ברלין-שרלוטנבורג

קנטשטרסה 158

 

נושא: מס מהגרים

בהמשך למכתבי מן ה-18.7 ובהתייחס לשיחתי עם עם ד"ר לוי במשרד בקנטשטרסה 148 אני מרשה לעצמי להציג בפניכם את הנתונים והפרטים הבאים:

​

אישית. נולדתי ב-1.11.78. כלומר, כעת אני בשנת ה-61 לחיי. ב- 1.5.96 נכנסתי לשרות הדואר של הרייך. החל מ- 1.1.36 אני בגימלאות, כתוצאה מחוקי נירנברג . ציוני רשום מאז 1910. בדצמבר 1935, מיד אחרי ההודעה על צאתי לגימלאות היגשתי בקשה לשר הדואר של הרייך לאישור להעברת מגוריי לפלשתינה. "עקב שיקולים עקרוניים שונים" לא קיבלתי את האישור. אחרי ניסיון שני בינואר 1938 האישור ניתן. רשיון הכניסה (צרטיפיקאט) לפלשתינה נמצא בקונסוליה הבריטית בקלן, תקף עד 27.10.39. וכן צרטיפיקאטים עבור בני משפחתי: אשתי מרתה שרה לבית אייכנגרין; בני בנדיקס יוסף ישראל, יליד 30.6.1925; חותנתי רוזה שרה אייכנגרין, ילידת 14.1.1871. בני אברהם, יליד 1.8.1924 נמצא כבר בירושלים מאז

 מרץ 1939, דרך עליית הנוער.

​

כלכלית. פנסייה החל מ-1.1.1936,  481.48  ר"מ לחודש, היום ברוטו לחודש 471.48, נטו אחרי מסים 390.28 ר"מ. פחות מזה אחרי ההגירה, כי יהיו הורדות ממנה. אחרי גיל 65, עוד הורדות. לעניין גובה התשלומים העתידיים – היגשתי את שאלותיי בכתב להנהלת הדואר של הרייך, העתק ממכתבי לוטה בזה, ואת התשובה אעביר לכם.

​

אין נכסים. כפקיד דואר הייתי חייב לשמור על סטנדרד חיים מסוים שלא התיר לי לבנות רזרבות, ושהגיע לקיצו מיד אחרי צאתי לגימלאות. עקב הצורך

 

[חסר עמוד 2]

 

-3-

נצרך להשגת אמצעי מחייה חיוניים.

2.   עוול מיוחד לפנסיונרים שמהגרים לפלשתינה נעשה על ידי הטלת מסים על תשלומי הפנסייה שניתנים להעברה העתידיים שלהם בסכום שנלקח מתוך תשלומי הפנסייה העתידיים. עוול מיוחד עקב אי הוודאות של קבלת תשלומי הפנסייה העתידיים, ואי הוודאות אם אלה יהיו ניתנים להעברה. ידוע שהרשות שניתנת להגירה לפלשתינה עלולה להתבטל.  ההעברה דרך ה"העברה" מחולקת בהתחלה רק למשך חצי שנה אחרי ההגירה, וכך גם הרשות להעברה מטעם המשרד למטבע זר. ואז, מחצי שנה לחצי שנה, יש צורך לחזור שוב ושוב ולהגיש בקשה לרשיון להעברה ולרישיון מהמשרד למטבע זר, כשכל פעם הרשות עלולה להתבטל. ולזה נוספים הגורמים של אי הוודאות הכרוכים בעצם ההעברה כשלעצמה.

3.   ממשלת פלשתינה מבקשת כתנאי מוקדם לצרטיפיקט לגימלאי הוכחה להכנסה בטוחה של לפחות --.4 לירות פלשתינאיות לנפש במשפחה המגיעה לארץ. הטלת מס ההגירה בדרך האמורה אינה משאירה לרשותם של רוב הפנסיונרים את הסכום הנדרש, לפחות בשנה הראשונה אחרי הכניסה לארץ, וזה ימנע משכבה שלימה של אנשים שהיו יכולים להגר לארץ את האפשרות לעשות זאת. הגשת בקשת הגירה שמשמיטה את עניין מס ההגירה עלולה להציג תמונת מצב שקרית, שעלולה להביא את המהגר בפלשתינה לענישה על ידי החוק.

הסיבות למצבי המיוחד.

4.  הרשות להעברת מגורים מאת שר הדואר של הרייך ניתנה לי, לפי ההעתק המצולם המצורף כאן. רק בתנאי שההכנסות שלי כולן יופקדו בחשבון המיוחד של בנק קהילת בית הכנסת (Tempelgesellschaft). התנאי הזה לא היה מותנה אילו פוצל מס ההגירה. עלי אם כן לבקש מחדש רשות הגירה, כזו שלוקחת  בחשבון את מס ההגירה . אם היא תינתן לי בזמן לפני תום תוקף הצרטיפיקט – זאת איני יודע.

5.   בגילי, בקרוב בן 61, הסיכויים שלי למצוא בפלשתינה תעסוקה בשכר אינם רבים. נראה שבמיוחד התקופה הראשונה תהיה של הסתגלות לתנאי הארץ שם ולא של עבודה מכניסה. הפנסייה שלי תסתכם אחרי תשלומי ההעברה הנוכחיים שלי בכ- ---.13 לירות פלשתינאיות. סכום זה אינו מגיע למינימום ההכרחי הנחוץ למשפחתי, הכולל גם הוצאות לחינוך הבנים. השנתיים הראשונות בפלשתינה יהיו קשות במיוחד. השנה הראשונה אחרי ההגירה תדרוש הוצאות רבות במיוחד לארגונו מחדש של משק הבית שלנו בפלשתינה, ויש לצפות גם להשלכות של העומס הזה על השנה השנייה.

6. לפי מצב ההכנות שלי להעברה,ובמיוחד היות ועלי לפנות את הדירה עד ה- 31.8, ייגרמו לי נזקים כלכליים רבים אם לא אוכל לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן של ההגירה (4.6 מקלן). הכסף שאוציא כאן במקרה כזה, יחסר לי מתוך הוצאות הנסיעה. הנזק יעמוד בסתירה למס ההגירה שהתחייבתי עליו.... (חסר ההמשך)

​

​

 

 

הערות עמיקם:

בעקבות חוקי נירנברג חויבו היהודים להוסיף לשמם את השם "ישראל" (לגבר) ו"שרה" (לאשה), ולהשתמש בשמות אלו בכל התכתבות רשמית.

 

הקהילות היהודיות בגרמניה היו במצב כלכלי קשה מאד בעקבות הצורך לתמוך ביהודים רבים שפרנסתם נפגעה בעקבות חוקי נירנברג. הקהילות ניסו להגדיל את הכנסותיהם ע"י הטלת מיסים על המהגרים, אלא שמיסים אלו הקשו ולעתים מנעו את האפשרות להגר, ועל כך מתרעם קרל בעמוד 3 סעיפים 2, 3, 4