האתר של עמיקם צור

קארל ישראל שטיינווג                                                                                        קלן, 9.4.39

פקיד דואר בגמלאות                                                                                         הוהנצולרנרינג 82

 

ד"ר פיק היקר,

הגב' לני גרינשטיין שנמצאת עכשיו בדרך לארץ, המליצה בפני והתקשרה אלי שוב ברגע האחרון לפני צאתה לדרך  ושוב המריצה בי, להתקשר אליך בעניין תוכניותיי לעלייה ומה שקורה אתן. את הנתונים לעניין המשפחה שלי אני מצרף כאן בדף נפרד.

אלה הדברים שבאים בחשבון עבורי:

1. הצרטיפיקט המוצע למקבלי רנטות. לפי המידע שבנו כהן בעצמו מסר לי בביקורי בברלין באמצע ינואר, איני יכול לצערי להסתמך על זה.

2. צרטיפיקט הוותיקים. אם תהיה אפשרות כזאת, אני מקווה שיודיעו לי על כך.

3. באי הוודאות הזאת, מתי יגיעו צרטיפיקטים לבעלי רנטות או לוותיקים, עלי לקחת בחשבון את האפשרות של שהיית ביניים באנגליה. ההוצאות של השהייה שלי היו נופלות על  ה-Aid Committee , כי אין איש מלבדו שיעשה זאת. אני מבקש ממך בכל לב לקחת לידך את העניין הזה, ולכתוב לי אלו צעדים עלי לנקוט לשם כך.

ד"ר פיק היקר: אחרי שאימצתי אל לבך את העניין שלי אני מרגיש חובה לעצמי לעניין אותך בעוד שני מקרים חשובים אחרים.

המדובר הוא בד"ר בראון, שנמצא עכשיו בארץ, ובמר מרטין היילברון, קלן. אני מצרף דף אחד בנפרד לכל אחד משני המקרים האלה. לשני האנשים האלה אנחנו חייבים הרבה מבחינה ציונית, והם ראויים לעזרה חמה גם מבחינה אנושית טהורה.

בברכת שלום,

 

הייתי רוצה גם להוסיף, שעלייתה של החותנת שלי יוצרת בעיה מיוחדת, כי צרטיפיקט הרנטנרים שלי אינו תקף לגביה. בקשה לשהיית ביניים בבלגיה אצל קרובים הוגשה כבר בדצמבר, בהצלחה לא וודאית. האם יש לך עצה?

 

 

 

הערות עמיקם:

1. באסופת מכתבים זאת אנו יכולים לזרוק אור על המכשולים הבירוקרטיים האדירים שעמדו בפני משפחת שטיינווג בדרכם לעלות ארצה. בעייה ראשונה הייתה אישור העלייה הבריטי ("סרטיפיקט"). אישורים אלו הוענקו במשורה. למרבה המזל קרל שטיינווג היה זכאי לפנסיה ממשלתית בזכות היותו פקיד בכיר בדואר, ואת הפנסייה אפשר היה להעביר בזכות "הסכם ההעברה" לפלסטינה. דא עקא, שאותו סעיף שאיפשר לקבל סרטיפיקט הגירה עבור קרל, אשתו מרתה ובנו יוסי (אבא שלנו), לא איפשר לקבל סרטיפיקט דומה עבור החותנת, הסבתא רוזה. מכשול זה עתיד היה להיפתר רק בימים האחרונים של אוגוסט 1939, ובינתיים עניבת החנק הלכה ונתהדקה על יהודי גרמניה...

2. בשלב זה לא ידוע לנו מיהם כל אותם אנשים המוזכרים במכתב זה: ד"ר פיק, לני גרינשטיין, ד"ר בראון, ומרטין היילברון.