האתר של עמיקם צור

לונדון, נובמבר 12, 38

אצל מורגנשטרן

10 Highbury Park

N 5

יקיריי!

הגלויה שלך, קארל היקר, שימחה אותי מאוד, כי המחשבות על שלומכם ושלום אחרים מעיקות על עצמותיי מזה כמה ימים.

​

אני לא מאמינה במספר בר מזל. מה עוד היה אפשר לומר למרתה?  האם היה צריך לומר לה: "כבר עכשיו יש לנו כפליים אנשים שיותר מעניינים אותנו וכך זה יהיה תמיד גם בעתיד?"אילו ניתנה לההבטחה קונקרטית מאת אישיות מסוימת – אבל מספרים בני מזל אין בכלל, כי הרי את הצרטיפיקטים המעטים מקבלים אנשים בלי מספרים, מחוץ לתור.

​

אני חוששת שאתם רואים אותי כצינית. כן, החיים ביחד עם ב.פ. לא הרעו במיוחד לליזל הטרוי-שטיינווגית (או שבדיוק הרעו לה, איך שאתם רוצים), עד שהיא למדה: העולם הרע הזה אינו כאן כדי שיתעלמו ממנו או שינידו עליו ראש אם לא מצליחים להתעלם ממנו, כמו שאני עשיתי לפני כן. הוא נמצא כאן, צריך לתחוב לתוכו את האף! ולכן אינני סומכת על החברים שלכם בברלין ומיעצת לכם לעשות בכל הדחיפות את אותו הדבר ולחפש את הפרוטקציה האישית החזקה ביותר שאפשר. אני בשום אופן לא מטילה דופי באנשים בברלין, אני רק חושבת שהם לא שונים מאלה שבווינה או בלונדון. אם הם בכל זאת שונים, אני מתנצלת בפניהם.

​

האם תשלחו עכשיו את הבנים בכל המהירות?

​

אם אני כבר נותנת עצות בלי שהתבקשתי לעשות זאת (הרי זורם בי הדם של אמא, אי אפשר לעשות נגד זה כלום),  אז עוד עצה אחת לדודי היקר: " קארל היקר, תן למרתה להנהיג [?]  ! יש לה מעט, לא, אני חושבת  - הרבה מאוד הבנה לחיים, לנו אין אותו מהבית. גם אני כל הזמן צריכה לומר לעצמי: " בסופו של דבר, בכל זאת הצלחתי לא רע", כי בעניינים שונים אני כל הזמן מטילה ספק בעצמי.

​

בלה (Bela) נמצא בבוכנוולד. הכתובת, אם אולי תרצו לכתוב לו 10 או 15 שורות: אסיר בלה פישר מס' 8059, בלוק 9, ויימר-בוכנוולד. המאמצים הממושכים שלי לא עזרו בינתיים.

לשניים שלי הולך לא רע. לפחות הם בדיל, על יד הים, ולא בלונדון הקודרת הזאת.  איזו עיירה מקסימה וקסומה הייתה וינה! עבורי במיוחד, לונדון עלולה הייתה להיות קטסטרופה.

                                                                                   כתבו מהר ובפירוט,

 

                                                                                                                     ליזל

 

​

​

​

הערות עמיקם

ליזל היא ליזל פישר, הבת (הילדה הרביעית) של דניאל טרוי ואשתו מינה טרוי לבית שטיינווג (מינה היא האחות הבכורה של סבא שלנו קרל). היא הייתה נשואה לבלה פישר (ב.פ. במכתב למעלה). כפי שאפשר ללמוד מהמכתב, בלה נעצר ונכלא בבוכנוואלד ב"ליל הבדולח", אך הוא שרד ובסופו של דבר הזוג עלה לישראל וחי בפתח תקווה. לזוג ליזל ובלה פישר היו שני ילדים: ד"ר חנה פישר, מומחית לפסיכולוגית ילדים, חייתה בווינה, אוסטריה, וארווין פישר, מהנדס מכונות ותעשיין, חי בקנדה ולאחר פרישתו במיאמי, פלורידה. אבא שלנו, יוסי, היה בקשר מכתבים רצוף אתו.

​

"אני לא מאמינה במספר בר מזל" - וכו' - מתייחס לסירוב שלטונות המנדט להעניק אישור עליה ("סרטיפיקאט") למשפחת שטייננווג בתירוץ דחוק כלשהו.