האתר של עמיקם צור

(הערות המתרגמת: מכתב שלישי שנמצא בין הניירות בתיק 1:  גרמנית, מכונת כתיבה. את החתימה בכתב יד לא פיענחתי)

 

20.8.39

יקיריי. אנחנו שמחים שמצאתם סידור טוב לשני [הבנים] שלכם. עליית הנוער לאברהם היא נפלאה עבורו, יותר טוב זה לא היה יכול להיות. איך יגיע יוסף להולנד? אצלנו הכל הולך טוב אבל קשה. עקב המצב הפוליטי מצב הרוח הוא נורא ועקב חוסר השקט אין פרנסה, אבל את זה אתם הרי גם אתם יודעים. להילל, כמודד קרקעות, אין כמעט עבודה. היו לנו בארץ תקופות קשות לא מעטות, ונתגבר גם על זו.

דרך חיפה תגלו שהזמנו את יוסף שלכם אבל לצערנו לא יצא מזה כלום, ולא נראה כאילו לונדון תאפשר את הגעתם של 10,000 הילדים.

​

ואשר לעצמכם, אז למען האמת אין לנו כל עצה. אם תוכלו לגייס את  1,000 לירות השטרלינג, אז הגישו את הבקשה. נראה שבאפריל יוגשו שוב פעם עתירות, אבל משהו מדויק אין יודעים כאן.

​

לאבינו ולאמנו ולכל היתר בעין גנים הולך טוב מבחינה בריאותית. אבא יהיה ב-10.3. בן 75, חלוץ לבן שיער! הוא באמת בריא ושלם. גם אמא, עם 78 שנותיה!!

​

פאול טלגרף לי בינתיים, אבל טוב מאוד. {אולי לא הבנתי את הכוונה במשפט הזה – רות]

​

לפני שבועות אחדים כתבתי לדודה ברטה מכתב מפורט. היא כתבה להורים מכתב אומלל ביותר. אנחנו לא נתנו את המכתב לאבא, כי הוא לא היה בריא ביותר. הדודה חשבה שאנחנו יכולים לעזור, וחשבה שאין לנו מספיק רצון לכך, אבל אתם הרי יודעים, אנחנו חסרי אונים.

​

אילזכן הולכת מדי פעם שוב ושוב למשרד העלייה כדי לשאול. ההצלחה היא אפסית. אתם הרי יודעים זאת.

​

עם לודוויג זה עצוב מאוד. אילזה ביקרה את מרים לפני 14 יום, כי בכל זאת קל יותר להגיד מאשר לכתוב את זה.

​

מרים מרגישה טוב מאד עם החברה שם בחוץ, עובדת ברצון, ואוהבים אותה מאוד. גם החבורה [?? כתוב כנראה Bande] מרגישה נפלא על הקרקע. אילזה חושבת שהנערים והנערות הם רציניים מדי, הם בכלל לא יודעים כמה טוב להם. מלבד עבודה במשרד, הבונד, היא מציירת, ועושה זאת טוב מאד. במיוחד היא טובה בציור פורטרטים, בפחם. היא מאוד התפעלה מהתמונה של אברהם שבה הוא צייר את סבתו, אבל לצערנו אנחנו לא ראינו אותה עדיין. מה שלום סבתא? מסרו לה דרישת שלום מאתנו. לפני ימים אחדים הייתה פה דודה לנה, בדרכה לירושלים, עם מאלי הנמצאת כאן בביקור. שלומה טוב, והיא שמחה להגיע סוף סוף לעיר הגדולה, שבה היא יכולה להתאושש מעט אחרי אווירת הכפר מלאת העבודה.

​

הרגישו טוב, המשפחה גדולה מדי, אני עושה שביתה – כשמתחילים אין לזה סוף. תודות עבור התמונה, ??? יפות. הילדים שלנו הם נחמדים וגדולים. יעל מבקרת לומדת בבית ספר תיכון חקלאי של ההסתדרות בגבעת השלושה, וזה משמח אותה מאוד.

[תוספת של משפט לא ברור לי בכתב יד]

דרישת שלום,   אילזה

​

​

 

הערות של עמיקם:

א. את המכתב כתבה כנראה לא אילזה אלא רוזה חיימי (לפי ההתיחסות לשמעון אייכנגרין  כ"אבא", וההתיחסות ליעל, מן הסתם בתה יעל חיימי, לעתיד גריווס)

ב. "את 1000 לירות השטרלינג" - בעקבות הסכם ההעברה, מי שיכול היה להביא רכוש בסך 1000 ליש"ט היה רשאי לקבל אישור עליה ("סרטיפיקאט") מחוץ למכסה.

ג. "עם לודוויג זה עצוב מאד" הכוונה ללודוויג אייכנגרין, אחיה של אילזה אלון שנפטר (או התאבד?) זמן קצר לפני שהמכתב נכתב

ד. "אילזכן הולכת מדי פעם שוב ושוב למשרד העלייה", אני מניח שזה בנסיונות לחלץ מגרמניה את בני המשפחה שנשארו לכודים שם (אביה של אילזה, יצחק אייכנגרין, נספה בסופו של דבר בשואה)

ה. "דודה לנה" היא הלנה אייכנגרין, אמם של מלי, חנה, ברטה וטקלה

ו. "הילל" (מוזכר בהתחלה) הוא כנראה הילל ספיר