האתר של עמיקם צור

תל אביב, 3 בדצמבר 1938

ת.ד. 198

 

קרל היקר ומרתה היקרה,

דרך פאול שטיינווג הגיע  אלינו העתק של המכתב שלכם לאחותכם איני. עוד לפני כן דיברתי עם מקס אפשטיין על הילדים שלכם וכפי שהמצב נראה היום אנחנו חושבים, שאם עדיין אתם שניכם נתקלים בקשיים עם הצרטיפיקטים, אז תשלחו לכאן את שני הבנים.

ולעניין זה אני חושב שאנחנו כאן או גיסנו בעין גנים ניקח בן אחד (חשבנו על יוסף), והאחר יהיה אצל החיפאים.

קודם כל הם זקוקים לבית, ואחרי כן נתייעץ אתכם לעניין בחירת המקצוע שתתאים לנדרש בארץ. המצב הכלכלי כאן (אצל כל 4 המשפחות) אינו בטוח כך שאף אחד לא יכול לתכנן תוכניות למשך שנים.

העיקר הוא קודם כל להגיע לכאן.

עד כאן לעניינים החומריים. כשאני קורא את זה שוב, מה שכתבתי נראה לי כל כך חסר רגש כפי שבכלל לא התכוונתי לו. להיפך! ואת זה תדעו ותרגישו: כשהבן שלכם יגיע אלינו הוא יתקבל בכל הלב, ואנחנו נעשה הכל כדי שירגיש אצלנו בבית (כפי שאילזכן שלנו (מפרונדנברג) עושה זאת כבר 4 שנים).

 

עם ברכות לבביות,

 

שלכם, פאול

 

[מעבר לדף]

יקיריי.     פאול כתב לכם את הכל ולא נשאר הרבה מה להוסיף. אנחנו שמחים לקראת החבורה הקטנה שלכם והשניים בטח ירגישו כאן טוב. אילזה מרגישה אצלנו טוב מאוד, (אנחנו רואים את זה אובייקטיבית לגמרי).

הילדים שלנו הם נחמדים והתפתחו טוב, כך שאין שום בעיות. הבן שלנו רם הוא בחורון פיקח ונחמד שאתו ניתן לשוחח ולהסתדר.  יעל כבר ילדה גדולה, בריאה מאוד וחזקה, הולכת לבית ספר חקלאי (בית ספר תיכון של ההסתדרות), מרגישה שם טוב מאוד, לומדת בקלות, והיא עובדת חרוצה. אני נראית לעצמי כמו מאמע שמהללת את ילדיה, ועוד איך,  וגם בעין גנים יש לנו מזל עם הילדים שלנו (כי לאט לאט הגעתי למסכנה שילדים הם עניין של מזל).

חיו בטוב,

מברכת ומנשקת את כולכם

 

??? שלכם

דרישת שלום מאילזה, יעל ורם

​

​

​

​

​

 

 

 

[מכתב ללא תאריך, בכתב יד. יש מילים שאיני בטוחה בהן וסימנתי בסימן שאלה]

 

יקיריי, בשבוע שעבר הייתי בעין גנים כדי לשוחח אתם על ההזמנה של הילדים שלכם ואלה מטֶפְּלִיצֶה (?). ואז שמעתי שפאול היינמן ומקס (משה?) אפשטיין כבר הזמינו את שני הילדים שלכם. אנחנו הזמנו רק את שני אלה מטפליצה, ומקווים רק שהכל יסתדר בקרוב ונראה את הילדים אצלנו. בשביל המבוגרים אין כרגע מה לעשות, כי ה??? להזמנות סגור וצריך לחכות וצריך לחכות לצרור (?) הבא. לכל היותר היה יכול להיות שמיכל בירושלים תשיג..??? אי אפשר לדעת מה יקרה, לכן אל תדאגו, אל תשברו את הראש, זה קורה לא רק לנו אלא לכל הצדדים..........???  מרתה, בכלל אי אפשר להזמין דודים ודודות. מקרה טוב יכול להביא למוצא כלשהו במקרים כאלה.  כתבו לנו ... על אהובינו האחרים. ברכות לבביות ומנשקת אתכם, ברטה שלכם.

 

הערות עמיקם:

א. " ואלה מטֶפְּלִיצֶה" - כנראה ג'ו אלון ואחיו דוד.

ב. "מיכל בירושלים" - מיכל אייכנגרין, אחות של שמעון, רוברט, נחמיה...

ג. פאול - הוא פאול חיימי. המכתב נכתב כנראה ע"י רוזה (רעיה) חיימי. רם ויעל הם רם חיימי ויעל גריווס. אילזה = אילזה אלון.

ד. המכתב ללא התאריך נכתב לפני עלייתו של אברהם ארצה, ז"א בסוף 1938 או תחילת 1939. ברטה היא כנראה ברטה גליק, בת דודתה של סבתא מרתה שטיינווג, ודודתן של ג'ו אלון ודוד פלצ'ק.