פורטרטים על בסיס גילוי קצוות של רקע כלשהו
אחרי שראינו בפרקים הקודמים (1) (2) כיצד לייצר רישומים דיגיטליים באמצעות הדגשת קצוות, נראה בפרק הנוכחי כיצד אפשר לייצר פורטרטים של בני אדם ע"י הדגשת קצוות ברקע, כאשר המודולציה של הסף מתבססת על הפורטרט, במקום על הרקע המקורי. במלים אחרות, נשחיר פיקסל מסוים אם הערך המוחלט של השיפוע שלו באחד משלושת הצבעים (R, G, B) גדול מהסף שתלוי בבהירות של הפורטרט.
את התוצאה אפשר לראות בציור למעלה, שבו הרקע מורכב מערמת מחטי אורן יבשים:
והפורטרט הוא של בני, עידו:
באופן אידיאלי, במבט מקרוב נראה את פרטי הרקע ולא נשים לב לפורטרט, ובמבט מרחוק ייטשטשו פרטי הרקע והפורטרט ייראה בבירור.
התוצאה יוצאת טובה אם הרקע והפורטרט מקיימים כמה תכונות:
(א) הרקע הוא אייקוני, במובן שהעין תופסת את הצורות שלו ומזהה בקלות את מה שרואים. בתמונת ה/שחור-לבן למעלה, קל לזהות את מחטי האורן והעשבייה.
(ב) התפלגות הקצוות שלו די אחידה ומספיק צפופה
(ג) הפורטרט לא יותר מדי קונטרסטי, ע"מ שהעין לא "תתפוס" אותו בצפייה מטווח קרוב.
לאלגוריתם ישנם 2 פרמטרים השולטים בתמונה המתקבלת:
how_many_sigmas - שולט בבהירות תמונת הרקע: ערך גבוה - רקע בהיר, ערך נמוך - רקע כהה.
contrast_coefficient - מס' בין 0 ל- 1 הקובע את הקונטרסט של הפורטרט: ערך גבוה - הפורטרט יותר קונטרסטי, ערך נמוך - הפורטרט פחות קונטרסטי (ערך 0 - הפורטרט אינו משפיע על התמונה המתקבלת, שיוצאת זהה למה שהיינו מקבלים בטכניקה [1] של הדגשת הקצוות)
להלן כמה דוגמאות חיוביות ושליליות, וכן הדגמה של הפרמטרים השונים על התמונה המתקבלת.