האתר של עמיקם צור

פרק שביעי: לימודים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

​

עם סיום עבודתי כרכז המפעל פניתי לבועז כיתאין, רכז וועדת ההשכלה. ביקשתי אישור ללימודי כלכלה. מקובל היה כי הנוער שיוצא ללמוד אחרי השרות הצבאי זכאי ל 3 שנות לימודים אוניברסיטאיים. וועדת ההשכלה אישרה לי שתי שנות לימוד בלבד. (בועז כיתאין היה בן כיתה של אורי).

​

פניתי לאוניברסיטת תל־אביב. על סמך השתתפותי בקורס תל״ם בשנים 73־1972 ועל סמך תעודות וציונים במבוא לכלכלה, באנגלית ובגרמנית מן האוניברסיטה הפתוחה של לונדון, ביקשתי פטור משנה א, בלימודי כלכלה. אוניברסיטת תל־אביב לא הסכימה לוותר לי על שנה א׳. בעקבות סירוב זה פניתי לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. גם כאן ביקשתי פטור משנה א׳ בלימודי כלכלה והפטור הזה אכן ניתן לי. נרשמתי ישר לשנה ב בכלכלה. (קורס חד חוגי) הייתי כעשרים וחמש שנים מבוגר מרוב תלמידי הכיתה. אמנון קירשנר, גם הוא מהכיתה של אורי, למד אתי יחד לתואר ראשון בכלכלה. יש לציין כי גם אורי עצמו למד אז בדיוק שנה ב׳ כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

​

חשבתי שיש לי חור בהשכלה. לקראת לימודי המיקרו־כלכלה התייחסתי למקצוע זה בדחילו ורחימו. למעשה, לא היה לי מושג מה מסתתר אחרי השם המפוצץ הזה. שמעתי את הפרופסור המלומד בהרצאותיו, ושאלתי את עצמי האם הוא עצמו מאמין במה שהוא מנסה להעביר לנו. פרופסור זה היה במקרה ראש החוג. אחרי כמה שיעורים תפסתי את עצמי. ידעתי כי עלי לנטוש את ביקורתי ולהתכונן למבחן במקצוע זה ברצינות. זה היה המבחן הראשון, ולו נכשלתי בו, כל המשך לימודי היה עומד בסימן שאלה. לקראת המבחן הצטיידתי במבחנים משנים עברו וניסיתי לפתור אותם.

 

אורי מסייע לי לעבוד בהצלחה מבחן ראשון וחשוב בכלכלה

המבחן היה צריך להתקיים ביום א׳ הקרוב. ביום שישי בא אורי כהרגלו לשובל. זה היה צרוף מקרים משונה ומוצלח. גם אורי עבר באותו יום שישי בירושלים מבחן במיקרו־כלכלה. הוא הביא עמו את טופס המבחן. ניסיתי לפתור במבחן את השאלה הראשית המהווה 40% מן הציון. לא הצלחתי לפתור אותה בשום אופן. אורי ניגש אלי ואמר: ״תראה, זה פשוט מאוד. הוא הראה לי את פתרון המבחן. אחרי הסבריו עברתי עליו שוב ושוב, עד שידעתי לפתור אותו בעצמי. וראה זה פלא: כשפתחתי ביום א׳ את גיליון המבחן, מה רואות עיני? השאלה הראשונה היא זאת שבה אורי נבחן. לתלמידים אסור להעתיק, אך למרצים כנראה מותר. פתרתי את השאלה הזאת תוך זמן קצר. נותר לי די שהות לפתור את שאר השאלות שלא היוו לי כל בעיה. ראיתי איך ששאר חברי לכיתה מתקשים לפתור את השאלה הזאת. רוב הכיתה לא הצליח לפתור אותה. אני קיבלתי במבחן זה ציון 98. זה הקנה לי הרבה ביטחון לקראת המשך הלימודים. בדרך כלל מקובל שהורים עוזרים לילדיהם בלימודיהם. והנה כאן, עולם הפוך, הבן עזר לאבא בלימודיו. אלפי תודות לאורי. בהמשך הלימודים גם עמיקם עזר לי באופן היעיל ביותר.

 

נוסף ללימודים בכלכלה אושר לי להשתתף כשומע חופשי בקורס לאסטרופיסיקה בהדרכת פרופ' יעקב בקנשטיין. זה היה קורס ללומדים לקראת תואר שני ודוקטורנטים. לי לא היה עדין תואר ראשון. היינו ובסך הכול 5 תלמידים. על לימודים אלה אכתוב בהמשך.

 

יניב מתגייס לצה״ל

בקיץ 1975 מלאו ליניב 18 שנים והוא התגייס לשריון. כעת הקן המשפחתי שלנו התרוקן. אורי גר ולמד בירושלים ושרת שם במשטרה. עמיקם נהיה תותחן ושרת רוב הזמן ברמת הגולן. וכעת גם יניב היה בצבא. תחילה ביקרנו אותו במחנה שמונים. סבתא אטל באה אתנו לכל סיום שלב של בנינו בצבא. גם לסיום קורס הטירונות של יניב היא נסעה יחד אתנו.

 

1976

​

בתור חבר קיבוץ, המשוחרר כליל מחובת עבודה יכולתי להקדיש את כל זמני ללימודים. לקחתי בו זמנית הרבה קורסים, במגמה לסיים בשנה אחת גם את לימודי שנה ב' ושנה ג'. זה התאפשר לי גם מפני שכבר לא היו ילדים קטנים בבית. הקדשתי הרבה זמן ומרץ בהכנת עבודות. בכל קורס שניתן היה להמיר מבחן בעבודה העדפתי לעשות עבודה. העבודה הרצינית ביותר (לדעתי) שהגשתי בשנה הזאת היתה עבודה סמינריונית במקצוע מקרו־כלכלה בהדרכת פרופ. ניסן ליוויתן: ”הדגם של מחזור העסקים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה,, - ״עבודה סמינריונית על מודל של מחזור העסקים המובא בספר של מבוא לכלכלה מאת פ. בנהם, ועל התאמה בין מודל זה ותופעות במשק הישראלי,,.

יש בעבודה זאת ניסיון להראות את הנזק הכלכלי, המדיני והחברתי של החלטת ממשלת ישראל בסוף 1964: לגרום בישראל למיתון כלכלי יזום ע"י החלטת ממשלה.

 

תחביב חדש נולד: חקר המשפחה.

באמצע 1976 התקיימה ישיבת הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי בשובל. לקראתה נתבקשנו להירשם כמתנדבים לארח בבית חברי הוועד הפועל. כאזרח נאמן ומסור נרשמתי לארח חבר(י) הוועד הפועל. בבוקר אחד בהיר, כשאני יושב בחדר על עבודה במקרו-כלכלה, אני רואה שני ילדי שובל יורדים בשביל לחדרנו עם חבר הועד הפועל: רפאל אלון מלהבות הבשן. בביקורי הראשון בלהבות ב־1943, כשהקיבוץ ישב עדין בכרכור ליד עין שמר, הראה לי אברהם את רפאל אלון ואמר: זה הוא קרוב רחוק שלנו. שמו היה איכלגרין והוא שינה את שמו לאלון. מאז ביקרתי בלהבות פעמים רבות ופגשתי את רפאל, אחר כך נפגשתי אתו כשהייתי גזבר בשנים 1966 עד 1969, ורפאל אלון היה מנהל קרן השומר הצעיר. לא דיברתי אתו אז על קרבה משפחתית בינינו. עכשיו, כאשר הוא ישב בחדרנו מולי שאלתי אותו: ״רפאל, בעצם אנו קרובים, האם אתה יודע איך?,, הוא השיב: ״ כן, אני יודע שאנחנו קרובי משפחה, אך אין לי כל מושג איך ובאיזה אופן״. אך כעבור זמן מה הוא הוסיף: אבל יש אצלי בבית ספר בשפה הגרמנית ”Die Eichen(l)grüns" ביקשתי ממנו שישלח לי את הספר. הוא השיב: ”השתגעת? יש לי רק עותק אחד. לא אוכל לשלוח לך אותו. מצטער.,, ”רפאל,, עניתי לו, ״אתה היית עד לא מזמן מנהל קרן השומר הצעיר, אתה הרי יודע שכבר המציאו מכונות צילום! צלם את החוברת ותשלח לי עותק". "כן", הוא ענה, ״זה רעיון פשוט. אשלח לך עותק". כמה ימים אחרי־כן קיבלתי את החוברת שנכתבה בשנה 1933. על ידי המורה גוסטב אייכנגרין מוולפנביטל. הוא וכמעט כל משפחתו נספו בשואה. עם קריאת החוברת ידעתי מיד תשעה דורות יחד אתי או 10 דורות עם בני. קריאת החוברת הבשילה בי רצון להשלים את העבודה שהחל בה גוסטב אייכנגרין בראשית תקופת הנאצים.

 

ביקורת על תקנון: ״תקנות הקיבוץ ״

עברו 7 שנים מאז ראיתי לראשונה את ״תקנות הקיבוץ". מזכירים שונים ניסו להתמודד עם נושא העברת התקנון בשובל, אך התייאשו מן הניסיון. בסתיו 1976 נבחר חיים הוברט כמזכיר הקיבוץ. הוא פנה אלי: אני אעביר את ״תקנות הקיבוץ״ בשובל. בידי יצמח קקטוס אם הקיבוץ לא יאמץ תקנות אלה. אם יש לך התנגדות, תעלה את התנגדותך בכתב ונדון בה. אבל את התקנות הקיבוץ יאמץ!״ על כך אני אסיר תודה לחיים הוברט עד עצם היום הזה. עד אז התנגדותי היתה אינטואיטיבית בלבד. לא העליתי אותה בכתב באופן מסודר. שנת הלימודים באוניברסיטה עמדה להתחיל. אך כאן המזל האיר לי פנים. כמו בשנים רבות גם בשנה זאת במקום פתיחת שנת הלימודים החדשה, - התחילה שביתת מורים די ממושכת. ניצלתי את הזמן הזה כדי לנתח את תקנות הקיבוץ ולנסח שישה סעיפים, אשר חייבו, לדעתי, את דחיית התקנות האלה על הסף. התקנות האלה נוסחו בצורת חוזה מחייב בין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ ובין התנועה ובין גוף שנקרא ״ניר שיתופי״ או ״ניר שיתופית״. החוזה הזה היה חד צדדי לחלוטין. לחבר הקיבוץ לא היו בו זכויות ולא הוגדרו בהן חובות הקיבוץ לחבר. לקיבוץ לא היו לפי חוזה זה כל זכויות בתנועה, ולא הוגדרו חובות התנועה לקיבוץ. יתרה מזאת, לתנועה לא היו לפי חוזה זה כל זכויות בניר שיתופי(ת) ולא הוגדרה חובות ניר שיתופי(ת) לתנועה. אין זה הכול. לניר שיתופי(ת) לא היו כל זכויות בחברת העובדים. ולא הוגדרו חובות חברת העובדים כלפי ניר שיתופי(ת). לשולט בהסתדרות ובחברת העובדים היתה, לפי חוזה אבסורדי זה, שליטה מוחלטת על ניר שיתופי(ת) ובאמצעותה על התנועות הקיבוציות, ובאמצעותם על הקיבוצים, ועל חברי הקיבוצים וחברותיו. בלטו בחוזה האבסורדי הזה במיוחד:

תקנות שנתנו גושפנקא לפגוע באלמנות וביתומים שנותרו אחרי חבר קיבוץ שנפטר וגושפנקא לפגוע בחבר קיבוץ למחרת פטירתו. התקנות האלה הוצגו לפני חברי הקיבוץ כאילו נתקבלו באופן שווה וזהה בכל התנועות הקיבוציות. אך זה לא היה נכון כלל ועיקר. תקנה 51 היתה שונה מאוד בתקנות הקיבוץ של הקיבוץ ארצי בהשוואה לאותה תקנה בשאר התנועות. תקנה 51 של הקיבוץ ארצי הכניסה את הקולקטיביות הרעיונית כחוזה מחייב את חברי הקיבוץ. ״חבר קיבוץ ינהג על פי העקרונות הלאומיים, החברתיים, המעמדיים והתנועתיים, כפי שהותוו או נקבעו בהחלטות האסיפה הכללית, או כפי שהותוו או נקבעו על ידי התנועה ואומצו על־ידי הקיבוץ״. כמו־כן ביקשה תקנה 51 להשתיק בחוזה חתום כל ביקורת מבפנים על החלטות התנועה: ״לא ישתתף חבר בהקמה או בהפעלה של כלים ארגוניים, או בפעולה מאורגנת בישוב קיבוצי, למען קידום או הפצה של השקפות המנוגדות לעקרונות התנועה והחלטותיה״.

​

ביקורתי שכנעה את חברי המזכירות לא לאמץ את ״תקנות הקיבוץ״. זאת בעיקר בגלל הסעיף הנותן גושפנקא לפגוע באלמן, באלמנה וביתומים שנשארו אחרי חבר(ת) קיבוץ שנפטר(ה). בעקבות החלטת המזכירות לא לאמץ את התקנות, שיגרה התנועה לשובל את רכז המחלקה המשפטית של התנועה החבר יהודה שליין מלהבות הבשן. זה לא היה מסוגל לסתור את טענתי כי התקנות נותנות גושפנקא לפגיעה ביתומים ובאלמנות. הוא אמר: ״אז תאמצו את התקנות בלי הסעיפים האלה״ חיבור תקנון חוזה כמו ״תקנות הקיבוץ״ היה בשבילי אות וסימן להידרדרות מוסרית וחברתית של התנועה. ביקורתי על תקנות הקיבוץ התפרסמה בשלמותה בחוברת מספר 12 של המכון לחקר וללימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, המרכז האוניברסיטאי הקיבוצי של אוניברסיטת חיפה, ביולי 1982. קיבוץ שובל הוא הקיבוץ היחיד בקיבוץ הארצי שלא אימץ את התקנות. בעקבות ביקורתי שהועברה לצבי שפרוני מחצרים, ־ גם קיבוץ חצרים לא אימץ את תקנות הנפל האלה.

למותר לציין שבתקנון הישן והמיושן של הקיבוץ אין זכר לאבסורד כמו תקנה 51 ב״תקנות הקיבוץ״. תקנות רבות בחוזה בין החבר, הקיבוץ והתנועה נוסחו כעין שטר בלנקו, שחבר הקיבוץ היה מחויב לחתום עליו היום, ואנשים אחרים, בזמנים אחרים ימלאו את פרטי השטר. זה נוגע בעיקר לתנאים הסוציאליים של חברי הקיבוץ, שזכות קביעתם ניתנה לתנועות הקיבוציות, בלי להגדיר את מהותם.

 

לימודים לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול.

ב- 1976 סיימתי את כל חובותי לתואר ראשון בכלכלה. האוניברסיטה ניסתה לשכנע אותנו, מסיימי תואר ראשון, להמשיך בלימודים לתואר שני בכלכלה. ואכן, עם גמר שביתת המרצים ופתיחת שנת הלימודים  1976/77 התחלתי ללמוד בכל הרצינות לתואר שני בכלכלה. אלא, שכעבור מספר שבועות נמסר לנו כי לאוניברסיטת בן־גוריון אין עדין הרשאה להעניק תואר שני בכלכלה. הוצע לנו להסב את לימודינו לקבלת תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול. ברצון הסכמתי. תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול נראה לי הרבה יותר ישים ויעיל מתואר שני בכלכלה, וכרוך בלימודים הרבה יותר מעניינים. המעבר הזה חייב אותי ללמוד הרבה קורסי השלמה שלא זיכו אותי בנקודות, זאת מפני שלא למדתי לתואר ראשון בהנדסה. הסכמתי ברצון. גם כאן העדפתי במרבית הקורסים לכתוב עבודות במקום מבחנים. עבודות אלה נשמרו אצלי ומדי פעם אני מעיין בהם ומוצא בהם עניין.

פתאום מצאתי את עצמי לומד גם עם אנשים יותר מבוגרים. בין הלומדים בכיתה היה גם המהנדס מאיר בץ. הוא היה בעבר מהנדס במפעל הנגב של הסוכנות היהודית. פגשתי אותו לראשונה בשנה 1950, כאשר הוא קבע את המיקום לגן א, בשובל. מאז הוא היה מהנדס ראשי בלשכת התכנון של משרד הפנים בבאר שבע. הוא זכה לפרסום על תכניתו לבניית תעלת-הימים, שאמורה היתה לחבר את ים תיכון עם ים סוף ולתת אלטרנטיבה לתעלת סואץ, שהיתה סגורה לספנות הישראלית.

​

בנוסף ללימודים אלה המשכתי גם בשנה שנייה להשתתף כשומע חופשי בקורס באסטרופיסיקה, בהדרכת פרופסור יעקוב בקנשטיין. למדתי כאמור לעיל יחד עם ארבעה תלמידים שהיו בחלקם תלמידים לתואר שני ובחלקם דוקטורנטים. כמובן שחסרו לי הרבה יסודות, בעיקר במתמטיקה ובפיסיקה. פרוף. בקנשטיין יעץ לי להימנע מרישום ההרצאות אלא להתרכז בהבנת החומר הנלמד. הוא הבטיח למסור לי את מלוא נוסח ההרצאות בכתב ידו. ואכן קיבלתי חומר יקר ערך זה ממנו. בעוד שאורי עזר לי לא מעט בלימודי הכלכלה, כעת עמיקם סייע ועזר לי בנושאים של מתמטיקה ופיסיקה, כל אימת שהוא בא לחופשה מן הצבא.

 

 

1977

​

מהפך שלטוני בישראל

באביב 1977 התקיימו בחירות בישראל. תוצאותיהן גרמו לסיום 29 שנות הגמוניה של מפלגות הפועלים במדינת ישראל. הליכוד, בראשות מנחם בגין, יחד עם מפלגות המרכז והימין, כבשו את השלטון במדינה. מבחינה מדינית היתה זאת בלי ספק תגובה על כישלון מדיניות הממשלה בשנה 1973, כאשר לא חזתה את התקפות מצרים וסוריה, למרות התראות מודיעיניות רבות וברורות. לדעתי איבדו מפלגות הפועלים את אהדת הציבור כבר שמונה שנים קודם לכן, כאשר ממשלה מורכבת ממפלגות הפועלים הכניסה משק בריא, שצמח מדי שנה ב8% עד 10%, למיתון חזק, עם 11 אחוז אבטלה רשמית וכמעט אפס צמיחה.

זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת אמורות היו להתקיים בחירות גם להסתדרות הכללית. עם ניצחון הליכוד בבחירות לכנסת באביב 1977, הפכה השתלטות הליכוד על ההסתדרות לסכנה מוחשית. באותה השנה, בין מועד הבחירות לכנסת לבחירות להסתדרות הוכנסו בבהילות שינויים בתקנון ניר שיתופי, במגמה לחסום את שליטת השולט בהסתדרות משליטה על ניר שיתופי.

בביקורתי על ״תקנות הקיבוץ״ התרעתי כי המבנה ההירארכי של תקנון חוזה זה עשוי להיות לרועץ במקרה של שלטון הליכוד בהסתדרות.

 

הפתעה בחקר המשפחה.

כאשר נודע במשפחה כי אני עוסק בחקר משפחת אייכנגרין, שלחה לי דודה אירמה מאנגליה, באמצעות ג'וני גריווס, בנה של יעל גריווס לבית חיימי, ספר חשוב מאוד: "Geburts und Sterberegister der Familienangehorigen Reinsberg Elsbach״ ״רשימות של לידות ופטירות של המשתייכים למשפחות ריינסברג ואלסבאך״. או בשמו המקורי בעברית: ״ספר זיכרונות למשפחות ריינסברג ועלזבאך״ רשימות אלה נוהלו בשפה העברית ובשפה הגרמנית ע״י אביה של דודה אירמה, רוברט רפאל ריינסברג, אשר היה ההיסטוריון של ענף זה של המשפחה. סיפרתי לעיל כי הוא ומשפחתו עזבו את גרמניה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה והיגרו לבלגיה. שם הוא הקים בית מלון יהודי כשר, קודם באוזטענדה, ולאחר מכן בבריסל. במלחמת העולם הראשונה הוא לא יכול היה להישאר בבלגיה. הם שהו במשך שנים אחדות בבית סבא נחמיה וסבתא רוזה במנדן. רוברט רפאל ריינסברג היה בנו של קלמן (קלונימוס) ריינסברג. מספר זה למדתי כי מוצאו של קלמן ריינסברג היה לוטה בערפל. אמו נפטרה סמוך ללידתו של קלמן. אביו לא היה מוזכר. הוא אומץ ע״י שמעון ואסתר ריינסברג, זוג חשוך ילדים במאדפלד. מסתבר כי קלמן היה למעשה ילד בלתי חוקי, ואמו התאבדה סמוך ללידת בנה בנחל ההופקה, שזורם דרך הכפר ברינגהאוזן. כאשר העליתי את הסיפור הזה בבית ההורים ברמת חן לפני אמי, בנוכחות דודה מלי ודודה ברטה, - הן הסמיקו. הסיפור על אודות הילד הבלתי חוקי היה בהחלט ידוע במשפחה. אני חייב לציין כי אני מאוד מעריך את אומץ ליבה של אמו של קלמן ריינסברג. אילו לא היתה יולדת את בנה קלמן קלונימוס, כל הענף שלנו בני ריינסברג ואייכנגרין לא היינו קיימים כלל ועיקר. הסבתא רבא שלי, הנריטה אייכנגרין לבית ריינסברג היא אחות של ההיסטוריון רוברט רפאל ריינסברג ובת של הילד המאומץ קלמן קלונימוס ריינסברג..

 

נינה ראשונה לסבתא מרתה.

ביוני 1977 נולדה ליאת בן צור, בתם הבכורה של רענן ותיאה. אחי אברהם נהיה סבא בשעה טובה ומוצלחת. אימנו מרתה הפכה לסבתא רבא. בחודשיה האחרונים היא זכתה להחזיק את ליאת, נינתה בחיקה. סבתא מרתה הייתה כבר חולה מאוד וסבלה לא מעט. הולדת נינתה הראשונה היה לה בלי ספק סם מרפא ומנחם.

 

מות אימנו סבתא מרתה.

ביום 27 באוקטובר 1977 נפטרה ברמת גן אימנו האהובה, מרתה שטיינוג לבית אייכנגרין, בגיל 82 שנים. היא גידלה את אברהם ואותי ברוח ציונית יהודית. היא הצליחה יחד עם אבא סבא קרל להוציא את משפחתנו מגרמניה הנאצית. כאן בארץ היא עבדה קשה מאוד: קודם כעוזרת ומבשלת במשפחה של קצינים אנגליים שלא התייחסו אליה יפה. לאחר מכן היא ניהלה את משק הבית ובישלה עבור ארנסט סימון, רקטור האוניברסיטה העברית. כאן היא זכתה להערכה הראויה. כישוריה הניהוליים באו לביטוי כאשר ניהלה בית יתומים ברחוב יפו בירושלים, ולאחר מכן במשך שנים רבות היא ניהלה בית הורים של התאחדות עולי מרכז אירופה, קודם ברחוב אלחריזי בירושלים ולאחר מכן בקרית משה. בשנות חייה האחרונות היא עצמה גרה בבית הורים של התאחדות עולי מרכז אירופה, ברמת חן, ברמת גן. עם פטירתה היא הובאה למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים ליד קברו של סבא קרל.

​

 

עבודות במהלך לימודים לתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול (ניהול תעשייתי).

1 ״בחינה של ישימות חידושים טכנולוגיים, לרבות ברכות סולריות, בהשגת חיסכון בהוצאות אנרגיה בתהליך היצור של מים חמים במערכת מרכזית של משק קיבוצי בנגב הצפוני״.

עבודה מוגשת בסמינר לחדשנות תעשייתית במסגרת למודי מוסמכים לד״ר אהרון מוס. במסגרת הקורס הזה ערכנו סיורים מאלפים מאוד באתרי בנייה. בין היתר ביקרנו בתחנת הכוח בחדרה וטיפסנו למרומי הארובה השלישית בעת יציקתה.

 

2. ״דיני עבודה ביחסי עבודה״ עבודת בית(מבחן) ב׳ מוגש למר ראובן שר.

א. משפט העבודה ־ מהותו והמיוחד לו.

ב. התפתחות משפט העבודה בישראל בכל התקופות עד היום.

ג. משפט העבודה האוטונומי, הרקע להתפתחותו והתפקיד שהוא ממלא בהסדרת יחסי עבודה בישראל.

ד. מה היא חשיבות של ההבחנה בין ״עובד״ לבין עצמאי, קבלן וסוגי עיסוקים אחרים ומה המבחנים להגדרת המונח ״עובד״ ועל סמך מה נקבעו?

ה. ארגון עובדים ומעבידים, תפקידם במערך יחסי עבודה ומעמדם החוקי.

החסינות המובטחת לארגוני עובדים מהי, למה היא דרושה ובאיזה הוראת חוק היא מעוגנת?

ו. מה הן חמש הוראות יסוד בחוק שירות התעסוקה תשי״ט 1959?

ז. מה הן עשר הוראות יסוד בחוק שעות העבודה ומנוחה תשי״א 1951 ?

ח. הוראות היסוד בחוק חופשה שנתית תשי״א 1951.

 

 

3. ״העשרת תפקיד במפעל מתכת בקיבוץ ואופנים שונים של הגבה של עובדים. הלכה ומעשה במוטיבציה של עובדים על פי מודל של פרדריק הרצברג. עבודה מוגשת בקורס פסיכולוגיה ארגונית לד״ר עמוס דרורי.

 

4. הצגה של מערכת מידע ממוחשבת לקיבוץ של היחידה הבין־קיבוצית להדרכה כלכלית. הוגשה במשותף ע״י יוסף צור, אמנון שורק ושרה שרון בקורס מערכות מידע בניהול ל ש. ישעיהו

 

5 ״חיסכון באנרגיה בייצור מים חמים במערכת מרכזית בישוב קיבוצי״ עבודה מוגשת בנושא ״ניהול בניה״ לד״ר. ג. מירן

העבודה הזאת הוזמנה אצלי ע״י אהרונצ׳יק ואפרים שחר. סיכום הממצאים נמסר להם.

 

6.         א ״הדגם של פ. בנהם אודות מחזור העסקים על רקע שינויים בקצב הצמיחה של המשק הישראלי״

ב. ״גורמים ״מחזוריים״ וגורמים ״אנטי־מחזוריים״ במציאות של הכלכלה הישראלית״

עבודה בנושא ״בעיות נבחרות במשק הישראלי״. מוגשת לפרופסור א. מיכאל. בהתכתבות עם המרצה כתב לי פרופ. א. מיכאל בין היתר: ״אני קראתי את העבודה בעניין, ובמידה לא מבוטלת של סקרנות ושל הנאה—״

 

7. ״מחקר ופיתוח המכוון להקדמה של עידן המכונית החשמלית״. העבודה הוגשה לד״ר אהרון מוס בנושא: ניהול מחקר ופיתוח

​

​

 

 

נוסף ללימודי הנדסת תעשייה וניהול השתתפתי גם בקורס באסטרופיסיקה בהדרכת פרופ. יעקב בקנשטיין. למרות שהייתי רק שומע חופשי בקורס, ניתנה לי אפשרות להיבחן. הציון שהעניק לי פרופ. בקנשטיין היה לי יותר חשוב מהציונים בהנדסת תעשייה וניהול.

להלן מספר שאלות במבחן תרגילים באסטרופיסיקה. יצוין שלא היה זה מבחן בכיתה. השאלות ניתנו לי לפתרון בבית. יכולתי להיעזר בספרות שעמדה לרשותי וגם ברישומים בכיתה (רישומים אוריגינליים של פרופ. בקנשטיין).

 

א. כוכב שנמצא בקו המילקה, הנמצא 90 מעלות מערבה מהשמש יש לו מהירות רדיאלית של 48 ק"מ/שנייה לעברנו. בעוד שישה חודשים המהירות הרדיאלית היא 11 ק"מ/שנייה בכיוון נגדי.

חשב את גודל היחידה האסטרונומית מנתונים אלה.

 

ב. הכוכבים הכי בהירים באור הנראה הם מסוג la. לפי הטבלאות שניתנו בקורס חשב עד איזה מרחק אפשר לראות כוכב כזה בטלסקופ ״4. התייחס גם לדעיכה הבין־כוכבית של 1 kpc/mag

 

ג. המהירות הרדיאלית של קו מסוים בספקטרום מהשפה המזרחית של השמש שונה ב 4 ק"מ/שנייה ממהירות אותו קו בשפה המערבית של השמש. היות ומחזור סיבוב השמש ידוע (מהכתמים) שהוא כ־ 30 יום, אנא, חשב את המרחק מאתנו לשמש מנתונים אלו. (הקוטר הזוויתי של השמש הוא חצי מעלה).

 

ד. ספקטרום של ערפילית סביב כוכב מסוג O זהה לספקטרום הרציף של הכוכב. מה אפשר לומר על טיב הערפילית ?

 

ה. מתנועת כוכבים מאוכלוסייה II ביחס לשמש ידוע שהיא עושה סיבוב סביב הגלקסיה פעם ב 200000000 שנים. אנו יודעים שמרחקנו ממרכז הגלקסיה הוא 10 קילו־פרסק (פרסק משמע: Paralax/second). במודל אשר בו רוב מסת הגלקסיה מרוכזת באזור קרוב למרכז, מה מסת הגלקסיה?(להשתמש בחוק השלישי של קפלר).

 

ו. זוהר אסוציאציות של כוכבים, בעלת כמה עשרות כוכבים, יכולה להיות יותר מזוהר צביר כדורי בעל מאות אלפי כוכבים. הסבר למה, - בהסתמך על העובדה שאסוציאציות שייכות לאוכלוסייה I , וצבירים כדוריים שייכים לאוכלוסייה II קיצונית.

 

ז. לפולסאר הסרטן יש מחזור של 0.33 שנייה, והפולס שלו משתרע רק על עשירית המחזור. תן גבול עליון לגודל האזור איפה הפולסים של קרינת רדיו נוצרים מנתונים אלה. (אם האזור גדול מדי הפולס ימרח על זמן יותר ארוך מדי).

 

אומר ולא אבוש, עמיקם עזר לי לא מעט לכוון אותי למתן התשובות הנכונות לשאלות האלה.

 

באוגוסט 1977, בעודי תלמיד של. פרופ. בקנשטיין, קיבלתי את חוברת 2 בכרך 54 של הירחון "Sky and Telescope" היו בה 4 נושאים נפרדים מדהימים: ראשית, היה כאן מאמר ראשון מפורט על חורים שחורים מאת סטיפן האוקינג.

 

שנית בתוך המאמר הזה הוזכר לשבח פרוף יעקוב בקנשטיין:

An ingenious argument by Jacob D. Beckenstein in 1972 led to a mathematical analogy between black hole mechanics and thermodynamics, in which the event horizon played the role of entropy"

שלישית: בחוברת זאת הופיע לוח זמנים של שתי חלליות Voyager שימריאו באוגוסט II וספטמבר I 1977 ויגיעו לצדק II ב 5.03.1979 ו I ב־10.7.1979 וויג׳ר 2 עתיד להגיע לשבתאי ב־ 12.11.1980 - לאורנוס בינואר 1986 ולנפטון בספטמבר 1989. שאלתי את עצמי: האם אזכה לראות הגשמת לו״ז זה?

 

רביעית: הופיע במאמר של הוקינס מפת יקום ייחודית. במפה זאת לפחות 3 מימדים: אורך, (נמדד בסנטימטרים). מסה, (נמדדת בגרמים). אנרגיה, (נמדדת באלקטרון וולט). במפה זאת ניתן למקם בדיוק נמרץ כל דבר שתופס נפח בחלל. מחלקים תת-אטומיים כגון האלקטרון, עד לגרעיני אטומים, למולקולות לפשפש ולהבדיל בן אדם, ירח, כדור הארץ, צדק, השמש, צבירי כוכבים שביל החלב וצבירים של גלקסיות ועד ליקום כל כולו, כפי שאנשי המדע מבינים היום את התפשטותו ואת המסה הכלולה בו. בכל המפה אין מספר גדול ממאה. זאת מפני שהמספרים בסקלות הסנטימטרים ובגרמים הן סקלות לוגריתמיות והמספרים מבטאים חזקות של 10.

 

כל הדברים המוכרים לנו בחיי יום יום מצטופפים סמוך לקו שעולה באלכסון כלפי מעלה בשיפוע 1:3. כל דבר על קו זה יש לו משקל סגולי של מים. במרכז המפה נמצא הפשפש. הוא מול המספר 0 על סקלת הגרמים ומעל ל 0 על סקלת הסנטימטרים. זאת מאחר וכידוע 10 בחזקת אפס שווה 1. משמע: אורך פשפש ממוצע כסנטימטר ומשקלו בערך גרם אחד. ניתן היה לסמן במרכז המפה במקום פשפש סנטימטר מעוקב של מים שמשקלו בדיוק גרם אחד. קו אלכסוני שני ממקם את מלוא אורכו של הספקטרום האלקטרומגנטי. ניתן למדוד כל קטע ממנו גם לפי אורך הגל וגם לפי התדירות. קו אלכסוני שלישי עולה משמאל לימין. הוא תוחם את תחום החורים השחורים. כל מה שמעל לקו זה, או שמאלה ממנו, הוא לפי ההגדרה חור שחור. בחלק העליון הימני מסומן מיקום היקום כולו עם סימן שאלה. ופלוס מינוס 1. משמע פי עשר יותר מסה בתוך היקום או רק עשירית מהערך הנקוב. והתפשטות עד כה גם כן בטולרנס של פלוס מינוס 1. המיוחד במפה זאת: היא מאפשרת לעבור ישירות ממסה לאנרגיה לפי הנוסחה של איינשטין. את המפה הצגתי בשלוש תערוכות אסטרונומיות.